משפט, צדק וזיקנה | ישראל דורון

21 . הפגישה העצובה בין הזיקנה למשפט האפוטרופסות למעשה גם להתבטא בהיחלצות לעזרתו של הקטין, כמו במקרה שלנו, כאשר אמו בחו"ל והוא יחד עמה, ואביו השוהה בארץ אינו זן אותו ואינו דואג למדורו." במילים אחרות, סעיף 76 לחוק הכשרות המשפטית מעניק מעמד של "אפוטרופוס למעשה" לאדם הממלא תפקיד של אפוטרופוס אף מבלי שנתמנה לכך. אפוטרופוס כזה יכול להיות גם ידידו הקרוב של החסוי, וזה הצינור שבאמצעותו מקבל הידיד הקרוב מעמד לתביעה בשם החסוי. הגב' מ' שימשה בפועל בתפקיד "אפוטרופוס ובכך קנתה את זכות המעמד. — למעשה" עמדת האפוטרופוס שמונה על ידי בית המשפט עמדתו הפורמלית של האפוטרופוס שמונה על ידי בית המשפט הייתה שאין לו כל עניין להתערב בהליך ואין הוא נאחז בקרנות המזבח של האפוטרופסות. לעומת זאת, עמדת המדינה הייתה חד–משמעית: אין לבטל את האפוטרופסות. אין להוציא את הגב' ג' מבית החולים הסיעודי ואין למנות את הגב' מ' לאפוטרופסית לנוכח ניגוד העניינים הנובע מכך שהגב' מ' היא יורשתה היחידה של הגב' ג'. — — בית המשפט, לאחר ששמע את טענות הצדדים, החליט לקיים דיון נוסף בו ביום במחלקה לגריאטריה שיקומית של בית החולים שהגב' ג' שהתה בו. הדיון במערכה השנייה עיקר הדיון בשלב זה נסב על השאלה אם אפשר להשיב את הגב' ג' לביתה. בדיון נשמעה עמדתם הנחרצת של הרופאים: טובתה של הגב' ג' היא בין כותלי בית החולים. כנגדה, נשמעה עמדתה של הגב' מ': מחלתה של הגב' ג' חשוכת מרפא, וכל טיפול רפואי שניתן לה בבית החולים יכולה הגב' ג' לקבל גם בביתה, לרבות טיפול סיעודי. עמדת רופאי בית החולים הייתה שבמצבה אסור לטלטל אותה (בין בית החולים לביתה של הגב' ג' היה מרחק של נסיעה קצרה). נשמעה גם עמדת העובדת הסוציאלית בקשר לאפשרות מינויה של הגב' מ' לאפוטרופסית על הגב' ג'. הגם שהעובדת הסוציאלית לא חלקה על הטיפול המסור שהעניקה הגב' מ' לגב' ג', היא הביעה חשש מפני ניגוד עניינים ולפיכך לא תמכה בבקשתה של הגב' מ'. בשלב הזה פנה השופט אל חדרה של הגב' ג', כדי לשמוע את דעתה. הגב' ג' הביעה את עמדתה החד–משמעית בדבר רצונה לשוב לביתה לאלתר. כמו כן הביעה את רצונה שהגב' מ' תשמש לה אפוטרופסית.