משפט, צדק וזיקנה | ישראל דורון

219 . כשהחוק פוגש זקנים מוגבלים התוצאה של הסדרה זו היא "חיתוך" גילי המבוסס על גיל הפרישה: מי שהפך למוגבל בניידות לפני הגיעו לגיל הפרישה יהיה זכאי להטבות על פי ההסכם גם כאשר יהיה זקן; מי שהפך למוגבל בניידות לאחר הגיעו לגיל הפרישה לא יהיה זכאי לשום הטבות מכוח הסכם הניידות. מציאות זו יוצרת לא רק שני "סוגים" של אלה שהפכו לנכים לפני היותם בני 76 ואלה שהפכו לנכים אחרי גיל זה — נכים אלא היא יוצרת גם שני סוגים של "זקנים–נכים": זקנים–נכים שמקבלים גמלת — ניידות משום שנכותם "נוצרה" בהיותם צעירים, ולעומתם זקנים–נכים שאינם מקבלים גמלת ניידות משום שנכותם נוצרה בהיותם זקנים. חוסר ההיגיון של החלוקה הגילית שתוארה בולט לעין: החיתוך אינו חיתוך "גילי" ממשי, כזה המבטא תפיסה רעיונית שמבדילה בין "זכויות נכים" (עד גיל הזיקנה) ובין "זכויות זקנים" (אחרי גיל זיקנה). על פי תפיסה כזאת, תוקף מכלול הזכויות לנכים פג עם הגיעם לגיל זיקנה, והמענה לצורכיהם יינתן במסגרת הקצבאות וההטבות המוענקות לזקנים (כדוגמת הזכות לגמלת סיעוד המוענקת רק לזקנים הסובלים ממוגבלות בתפקוד היומיומי). החיתוך גם אינו "אנטי–גילי" ממשי, כזה המבטא תפיסה שלפיה אין זיקה בין זכויותיו של אדם הסובל ממוגבלות ובין זכויותיו הנוגעות להיותו אדם זקן. ההסדר שאומץ הוא הסדר נטול תשתית רעיונית, והוא מעגן נקודת חיתוך המבוססת על "גיל היווצרות הנכות". הסדר זה שניהם נכים, שניהם עובדים או — אינו מתקבל על הדעת, שכן לפיו שני זקנים זכאים למכלול זכויות שונה, לא עקב נכותם ולא עקב גילם, — שאינם עובדים אלא רק בשל "גיל" היווצרותה של נכותם (שהוא אקראי לחלוטין, כמובן). בדרך כלל ראוי לזכור כי רק מיעוט מכלל האנשים הסובלים ממוגבלות הנוגעת לניידותם אכן זכאים לזכויות מכוח הסכם הניידות. בדצמבר 7002 רק 469,72 אנשים קיבלו קצבת ניידות, ורובם, כ–023,22, לא היו בשוק העבודה (כ–%08 מכלל מקבלי גמלת הניידות). בכל הנוגע לחיתוך הגילי, 096,3 ממקבלי קצבת הניידות היו בני 3-81, 850,4 היו בני 91-43, 393,21 היו בני 53-06 ו–328,7 היו וברור שהירידה במספר מקבלי קצבת הניידות מעל גיל 06 — בני יותר מ–06 שנה היא תוצאה של ההגבלה הגילית. מטרת ההסכם ותכליתו תומצתו היטב על ידי כבוד השופטת נילי ארד באחד בפרשת תקווה איילון — מפסקי הדין העקרוניים שניתנו בסוגיית ההבחנה הגילית ההפניות לפסקי דין — (עב"ל 20/3351, תקווה איילון נ' המוסד לביטוח לאומי אחרים הושמטו): "מטרת ההסכם [הסכם הניידות] ותכליתו, במתן הטבות סוציאליות לנכה,