משפט, צדק וזיקנה | ישראל דורון

מבוא . 22 החלטת ביניים השופט החליט, בהחלטת ביניים, לנוכח מצבה הגופני של הגב' ג', כי אין כל אפשרות לשחררה מבית החולים. ואולם הוא ניסה לקיים את רצונה בעניין השני למנות את הגב' מ' לאפוטרופסית עליה ושאל את הצדדים לדעתם. המדינה — והאפוטרופוס הביעו התנגדות נמרצת להצעה. הם טענו לניגוד עניינים ולחשש שהגב' מ', בהיותה אפוטרופסית, תקיים את רצונה של הגב' ג' לשוב לביתה. בשלב הזה החליט השופט, בהסכמת כל הצדדים, כי הגב' מ' תשמש נציגה מטעם האפוטרופוס שמונה על ידי בית המשפט, אולם ללא כל סמכות לקבל החלטה בדבר הגב' ג'. את החלטתו הסופית הבטיח השופט לתת בקרוב. המצב עד להחלטה הסופית לאחר שהצדדים פנו לדרכם, ובטרם נתן בית המשפט את החלטתו הסופית, התגלע סכסוך חריף בין הגב' מ' לאפוטרופוס שמונה על ידי בית המשפט, והגב' מ' התפטרה מתפקידה כנציגתו. בשלב הזה קיבל בית החולים החלטה, באישור האפוטרופוס, להעביר את הגב' ג' לבית חולים סיעודי ביישוב שכן, במונית. הגב' מ', שהייתה באותה שעה בדרכה למכוניתה, נזכרה ששכחה את כלי האוכל שהביאה על יד מיטתה של הגב' ג'. כשחזרה לקחתם, ראתה את רופאת המחלקה עומדת על יד מיטתה של הגב' ג' ומסבירה לה כי מעבירים אותה לבית חולים אחר. הגב' ג' הייתה אחוזת אימה, והגב' מ' ניסתה להרגיעה כמיטב יכולתה. ההעברה נמנעה, בסופו של דבר, מאחר שלא ניתן להשיג טופס 71 (השעה הייתה שעת אחר הצהריים), ובית החולים שהיה אמור לקבל את הגב' ג' סירב לקבלה ללא הטופס האמור. מכאן ואילך חלה הידרדרות מהירה במצבה של הגב' ג'. כעבור ימים אחדים נכנסה הגב' ג' לתרדמת שממנה לא התעוררה עוד. היא נפטרה ימים מעטים לאחר מכן. פסק הדין הסופי של בית המשפט התקבל יותר מחודשיים לאחר פטירתה של הגב' ג'. סוף הסיפור המשפטי: החלטתו של בית המשפט בית המשפט, בהחלטתו הסופית, התנצל על העיכוב במתן פסק הדין. השופט הצדיק את העיכוב במתן פסק הדין בכך שלא קיבל הודעות כלשהן בקשר לסידור הזמני שקבע. לגופו של עניין קיבל בית המשפט שתי החלטות: