משפט, צדק וזיקנה | ישראל דורון

225 . כשהחוק פוגש זקנים מוגבלים שני המושגים הללו, על פי בית המשפט העליון, אינם מתיישבים עם משמעות המושג "מגורים" ועם אופייה של שכונת מגורים. במציאות שבה תכניות המתאר לא כללו הקצאה מספקת של שטחים המיועדים לבתי אבות, גרמה פסיקת בית המשפט העליון לקושי אמיתי ביצירת פתרונות דיור חדשים לזקנים. במציאות הקשה שנוצרה בעקבות פסקי הדין של בית המשפט העליון התארגנה בראשית שנות ה–09 קבוצה של גופים חוץ–ממשלתיים במטרה לשנות את המצב החוקי הקיים. ארגוני הזכויות החוץ–ממשלתיים החליטו להיעזר במחוקק הראשי כדי לשנות את פסיקת בית המשפט העליון. לשם כך פנו אל חברי כנסת בעלי אוריינטציה חברתית, ואלה הגישו מטעמם הצעה לתיקון חוק התכנון והבנייה. הפעילות לשינוי החוק בישראל העלתה את הצורך להציג תפיסת עולם מגובשת . לדוגמה, עמותת "בזכות" Aging in Place — מקום" ַ בכל הנוגע ל"הזדקנות בּ גיבשה מדיניות המפרטת את הנימוק לרעיון "דיור בקהילה". הצידוק לתיקון החוק התבסס על האידאולוגיה הזאת: "הבסיס לרעיון של דיור בקהילה מושתת על שני עקרונות: עקרון השוויון והכרה מקצועית כי מגורים בקהילה הם החלופה הנכונה ביותר עבור אנשים עם מוגבלות... על פי עקרון השוויון, קביעת מקום מגוריו של אדם היא הביטוי האולטימטיבי של הזכות לשוויון ולכבוד. מקום מגוריו של אדם מבטא את שייכותו לקהילה על פי הנורמות התרבותיות שכל חברה קובעת לעצמה... על אנשים עם מוגבלות לקבל את מלוא התנאים ומלוא התמיכה שיאפשרו להם לחיות בקהילה, מבלי להתנות אותה ביכולתם לתרום לקהילה וליהנות משירותיה. באשר להכרה המקצועית בנכונותה של החלופה של דיור בקהילה, כבר משנות ה–06 קבעו אנשי מקצוע בעולם המערבי, כי איכות חייהם של אנשים עם מוגבלות טובה בהרבה כאשר הם מתגוררים בבתים או בדירות רגילות בתוך קהילת האם שלהם, במקום בו נולדו וגדלו..." (אתר "בזכות" הצעת החוק שגיבשו הארגונים החוץ–ממשלתיים קבעה כי בכל מקום שהוגדרו בתכנית מתאר או בתכנית מפורטת שטחים שנועדו למטרות מגורים יראו בייעוד זה ייעוד הכולל גם היתר למגורי מטופלים שנקבעו על ידי משרד העבודה והרווחה מתאימים למגורים במעון פתוח, ובלבד שמספרם בבניין מגורים אחד לא יעלה על 52. את ההצעה לתיקון חוק התכנון והבנייה ולהוספת סעיף 36א הגיש חבר הכנסת יצחק לוי מהמפד"ל במסגרת היותו חבר ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת.