משפט, צדק וזיקנה | ישראל דורון

פרק תשיעי . 226 התגובות של חברי הכנסת להצעת החוק היו מעורבות. מרבית חברי הכנסת שהשתתפו בדיון תמכו בהצעת החוק. התומכים בתיקון לחוק העלו חששות מסויגים, ואילו המתנגדים לחוק הביעו את עמדתם בצורה חד–משמעית. חבר הכנסת יעקב שפי מסיעת העבודה הטיל ספק ביכולתה של הצעת החוק לסייע לאוכלוסיות החלשות להשתלב בקהילה. לדעתו, הניסיון לכפות על שכנים להקים הוסטל או בית מגורים סמוך לביתם יגרום נזק הן לחוסים הן לדיירים, וכדבריו: "מריבות ביניהם יהיו מנת חלקם יום יום, והנזק שייגרם יהיה בלתי הפיך". חבר הכנסת מיכאל איתן מסיעת הליכוד טען כי פתיחת מעון מכל סוג שהוא בתוך מבנה מגורים, מבלי להתייחס לסוג האוכלוסייה שתימצא בו, תעורר התנגדות מצד השכנים. לפיכך יש להשאיר את הסמכות להחליט בעניינים אלה בידי השלטון המקומי. הותרת הסמכות החוקית בידי הרשויות המקומיות תאפשר לראש רשות מקומית המזהה צורך להקים מעון כזה לשנות את תכנית בניין העיר ולתת היתר לבנייתו, מתוך שקילת הנימוקים בעד ונגד. בסופו של דבר, למרות החששות שהועלו במהלך הדיון, התקבל התיקון לחוק שכך קבע בשעתו: 36א. מעונות לחוסים (א) יועדה בתכנית מתאר או בתכנית מפורטת קרקע למטרת מגורים, יראו יעוד כאמור כאילו הוא כולל גם היתר למגורי חוסים שמשרד העבודה והרווחה אישר להם לגור במעון, ובלבד שבבנין מגורים מאוכלס לא יגורו יותר מששה חוסים; הגבלה זו לא תחול לגבי בנין מגורים שאינו מאוכלס. אין בהוראות סעיף זה בכדי לגרוע מסמכותה של ועדה מקומית לכלול בתכנית מתאר או בתכנית מפורטת, קרקע שיועדה בתכניות כאמור, למטרות מוסדות, מעונות או טיפול בנזקקים בכל מספר שהיא. "מעון": כהגדרתו בחוק הפיקוח על המעונות — (ב) בסעיף זה התשכ"ה-5691; "חוסים": כמשמעותו בהגדרת מעון. שינוי החוק הביא לשינוי מהותי גם במציאות: בפעם הראשונה, מכוח החוק, ניתנה אפשרות להקים מסגרות דיור לחוסים זקנים, ובכלל זה מסגרות פרטיות או מסחריות, בכל מקום שיש ייעוד קרקעי למגורים. יתרה מזו: אפשר שההצלחה הגדולה של תיקון החקיקה היא דווקא בהשפעתו על מדיניות הפסיקה. ניתוח פסיקת בתי המשפט לאחר תיקון החוק מלמד כי בתי המשפט הבינו והפנימו את חשיבות מגוריהם של הזקנים בקהילה, ראו בהם ערך חברתי מרכזי והכירו גם