משפט, צדק וזיקנה | ישראל דורון

227 . כשהחוק פוגש זקנים מוגבלים בחוסר הצדק שבהתנגדות שכנים ואזרחים למיקום פתרונות דיור לזקנים בתוך הקהילה. השינוי ניכר בחוסר נכונותם של בתי המשפט להיעתר לטענות מסוג של שכנים ומתנגדים — אם אינן מבוססות. NIMBY זאת ועוד, אולי חשוב אף יותר: בתי המשפט אימצו את האידאולוגיה של הזדקנות בקהילה בהקשרים חוקיים נוספים על חוק התכנון והבנייה, כגון בתחום סים (ארנונה) ובתחום ביטוח הסיעוד (דורון, דוידי וברנט, 4002). לסיכום, ִ המ ההצלחה בתיקון חוק התכנון והבנייה הביאה לידי שינוי בגישת בתי המשפט, ויש תקווה שהצלחה זו תביא לידי שינוי חברתי אשר יאפשר "נורמליזציה" של הזיקנה בתוך שכונות המגורים. — כאזרחים שווי זכויות — והקמת מסגרות דיור לזקנים לאן ממשיכים מכאן? פרק זה הציג שני סיפורים שעניינם הזיקה בין מוגבלות ובין זיקנה. האחד עסק במאבק נגד הסדר חוקי המעניק זכויות שונות לזקנים מוגבלים רק משום שמוגבלותם נוצרה בעת היותם זקנים. הסיפור השני עסק במאבק להכרה בזכותם למצוא פתרונות — הסובלים ממוגבלות ונזקקים לפתרונות מוסדיים — של זקנים אלה בשכונות מגוריהם ולא "מחוץ לגדר". שתי הדוגמאות הללו חוזרות וממחישות את חשיבותה ומרכזיותה של הזיקה בין ההבניה החברתית של הזיקנה ובין העיצוב המשפטי של הסדרים משפטיים. כפי שהם נתפסים בהקשר של גמלת — אם אנו רואים בזקנים המוגבלים "שונים" הרי המשפט מאפשר את הפלייתם בקביעת הסדרים משפטיים נפרדים. — הניידות קבוצה — לעומת זאת, אם אנו רואים בזקנים אנשים "נורמליים", "חלק מהקהילה" גם המשפט — שדווקא השילוב ולא הבידול הוא הערך המנחה את יחסנו אליה מאמץ הסדר משפטי האוסר להפלותם ומונע את הדרתם.