משפט, צדק וזיקנה | ישראל דורון

231 . לקראת מפגש שונה של זיקנה ומשפט המסגרות החוקיות המעניקות זכויות לבני משפחה המטפלים בזקנים או בעיצוב חוקי התכנון לקראת הזיקנה. כאשר נחקק חוק האזרחים הוותיקים, כפי שתואר יועץ לענייני — בפרק השביעי, אחת ממטרותיו החשובות הייתה יצירת מנגנונים שיאפשרו "החדרה" מערכתית — אזרחים ומועצה ציבורית לענייני אזרחים ותיקים של נקודת המבט של הזקנים לתוך הרשות המבצעת. כפי שתואר בהרחבה, ניסיון זה נחל כישלון חרוץ, וקולם של הזקנים אינו נשמע בצורה מאורגנת לפני מוסדות המדינה השונים. היעדרות קולם של הזקנים נובעת, כפי שעולה בכמה מהפרקים, גם מהיעדר שלא — התארגנות חוץ–ממשלתית בעלת משקל ומשמעות בתחום הזיקנה כבקבוצות מוחלשות אחרות, כדוגמת הנשים, הילדים או הערבים. "ניכוס" תחום זה על ידי הסתדרות הגמלאים בישראל, הגם שאין להפחית מחשיבות ההישגים של מאבקיו הפוליטיים בתחום הזיקנה, גרם גם לחסימת התפתחותו של גורם חוץ–ממשלתי שיהיה נטול מחויבות פוליטית כלשהי. מהמפגשים שתוארו בספר עולה אפוא שהאתגר המונח לפתחו של המשפט הישראלי הוא ליצור מנגנונים שיאפשרו לזקנים להשמיע את קולם בצורה אפקטיבית במפגשיהם עם החוק. הדבר צריך להיעשות ברמה האינדיווידואלית, בעיצוב הליכים חוקיים המקפידים על כללי הצדק הטבעי ומנגנונים המאפשרים שיתוף הזקנים בקבלת ההחלטות החוקיות בענייניהם. הדבר צריך להיעשות גם ברמה המערכתית והציבורית, הן בהפעלה של המנגנונים הקבועים בחוק האזרחים הוותיקים והן ביצירת מנגנונים חוקיים חדשים שיאפשרו ביטוי אפקטיבי יותר לזכותם של הזקנים להיות שותפים שווים ומלאים בעיצוב המשפט והחוק הנוגע לעניינם. שינוי דרמטי תוצאות הבחירות שהתקיימו בשנת 6002 היו אמורות לחולל בתחום שאנו דנים בו. לא זו בלבד שהזקנים בישראל זכו לייצוג באמצעות בחירתם של שבעה חברי כנסת ממפלגת הגמלאים, אלא שלפתע התמלאו כלי התקשורת המשמיעים ואף מבליטים את קולם של הזקנים. האתגר האמיתי כתבות וסיפורים שעמד לפני מפלגת הגמלאים היה תרגום ההצלחה הפוליטית לשינוי חקיקתי ומשפטי. מפלגת הגמלאים נכשלה במשימה, ולפיכך אתגר זה עומד בעינו גם היום. סוף דבר התמונה שהוצגה בספר זה אינה מתיימרת להיות שלמה. יש תחומים במשפט הישראלי שלא נסקרו כאן; הזקנים בישראל פוגשים את המשפט בהקשרים