משפט, צדק וזיקנה | ישראל דורון

27 . הפגישה העצובה בין הזיקנה למשפט בישראל. תחום זה בישראל נותר כמעט ללא שינוי, מבחינה חוקית פורמלית, במשך עשרות שנים. תקנות האפוטרופסות המשפטית אינן דורשות כשרות מיוחדת לצורך מתן התעודה הרפואית או התסקיר הסוציאלי הנלווים לבקשה למינוי אפוטרופוס; הן אינן מפרטות את המבחנים הנדרשים ו/או הבדיקות לצורך מתן חוות דעת, ולא את אמות המידה המדעיות לביצוע ההערכה. ואכן, בדיקה שעשו הייניק וסולומיש גילתה כי בתעודות הרופא שמולאו לצורך בקשות למינוי אפוטרופוס לא נעשה שימוש בכלים מדעיים חיוניים (הייניק וסולומיש, 1002). לכל העוסקים בתחום האפוטרופסות — הסיפור של הגב' ג' צריך אפוא להמחיש את הצורך הדחוף ברפורמה להסדרת תחום חוות הדעת — על זקנים בישראל הרפואיות והסוציאליות הניתנות לצורך מינוי אפוטרופוס. על חשיבות ההגנות הפרוצדורליות בהליך מינוי האפוטרופוס אחד מעקרונות היסוד במשפט הישראלי הוא שאין למנוע מבעל דין את זכות ללא הליך הוגן. את — הגישה לבית המשפט ואין לקבל החלטה הפוגעת בזכויותיו הגישה לבית המשפט ואת הזכות להליך הוגן ניתן לראות כזכויות יסוד חוקתיות המעוגנות בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. השופט חשין סבור כי זכות הגישה לבית המשפט נעלה אף על זכויות יסוד — אחרות, והיא תנאי לקיומן של שאר זכויות היסוד. ואלה דבריו בע"א 59/337 , פ"ד נא(3), 775: ארפל אל ומ י נ י ו ם בע"מ נ ' קל י ל תעשי ות בע"מ "דעתי–שלי היא, כי זכות הגישה לבית–המשפט אין היא זכות–יסוד במובנו הרגיל של המושג זכות–יסוד. שייכת היא למיסדר נורמות אחר בשיטת . לא כי נעלה היא על זכות–יסוד — וכך אומר אני — ניתן לומר המשפט. עוד, אלא שקיומה הינו תנאי הכרחי וחיוני לקיומן של שאר זכויות–היסוד. זכות הגישה לבית–המשפט הינה צינור החיים של בית–המשפט. התשתית לקיומם של הרשות השופטת ושל שלטון החוק." [ההדגשות אינן במקור. י"ד] בדרך של קל וחומר אפשר להסיק כי אם יש להקפיד על זכות הגישה לבית המשפט, על אחת — בהיותה זכות חוקתית לעניינים של יישוב סכסוכים אזרחיים גרידא כמה וכמה יקפיד בית המשפט על קיום זכות גישה כאשר מדובר ב"ציפור הנפש" של כבוד האדם, הלוא היא כשרותו לזכויות ולחובות. והנה תחת הקפדה יתרה, כאמור, מצאנו כי זכות הגישה והזכות לדיון הוגן בפני בית המשפט נמנעה מהגב' ג' בהליך הנדון במספר רב של הקשרים: