משפט, צדק וזיקנה | ישראל דורון

31 . הפגישה העצובה בין הזיקנה למשפט מתוך שימוש במשחק מילים — "האולם שייך לצעירים" — לתאטרון בישראל המחליף "עולם" ב"אולם". יתרה מזו: ההקשרים המקובלים של חשיפת זקנים בתקשורת ההמונים הם בדרך כלל הקשרים של חולשה: קורבן להתעללות, קורבן של ניצול, מצבים של עוני ומצוקה, חוסר ישע ואומללות. במקרים רבים יחס התקשורת לזקנים מאופיין Arluke & Levin, , תינוק) ( infant מ– — infantilization ב"אינפנטיליזציה" ( ). לסטראוטיפ של זיקנה כ"ילדות שנייה" יש כמובן השלכות על כל הנוגע 1994 לממד הפיזי (חולשה/תלות), לממד היכולת השכלית (חוסר ידע, חוסר תובנה), ליחס הנדרש כלפי זקנים — ליכולת המינית (היעדרה או "בתוליותה") וכמובן (פטרנליזם, שליטה, אפוטרופסות). היא באה לידי — הגילנות באה לידי ביטוי לא רק בצורה מילולית או גרפית ביטוי גם במעשים: אפליה, הדרה, שלילת משאבים או הקצאת לא הולמת של משאבים. אחת הדוגמאות הבולטות לגילנות היא האפליה בהעסקת עובדים בגיל מבוגר (דורון וקליין, 0102). עם זאת, כבר כעת אפשר לומר כי גילנות מתבטאת עובדים — העדפה כללית ולא דווקא רציונלית — בכך שמעסיקים רבים מעדיפים צעירים על פני עובדים מבוגרים. התוצאה היא שעובדים מבוגרים, מוכשרים וכשירים, מודרים שלא בצדק משוק התעסוקה. אחד ההיבטים המעניינים של תופעת הגילנות הוא היותה ייחודית: שלא כגזענות או אפליה מטעמי מין, גילנות נוגעת לכולם. כולנו נזדקן (לפחות כולנו רוצים להזדקן), לכולנו (או לרובנו) יש הורים זקנים, ובמקרים רבים גם סבים וסבתות זקנים, ובדרך כלל אנחנו אוהבים אותם, מזדהים עמם רגשית ודואגים להם. לפיכך, שלא כגזענות, לדוגמה, אשר במסגרתה אדם לבן יכול להבנות את עמדתו על בסיס הקביעה שהוא "שונה" מה"כושי", שהוא לעולם לא יהיה "כושי" לא אלה פני — (וכך גם גבר שוביניסטי המאמין כי לעולם לא יהיה "אישה") הדברים (לפחות תאורטית) בכל הנוגע לגילנות. עוד הבדל בין גילנות לצורות אחרות של אפליה: אין גבול ברור בין הקבוצה המוגנת לבין הקבוצה ההגמונית. החלוקה במציאות החברתית בין "זקנים" ל"צעירים" איננה דיכוטומית כחלוקה בין "גברים" ל"נשים" או בין "לבנים" ל"שחורים" (וחשוב לזכור כי במציאות גם חלוקות אלה אינן באמת "דיכוטומיות"). במילים אחרות, בן 04 יכול להיחשב "זקן" ולהיות מושא לאפליה מחמת גיל בחברת היי–טק, ואילו בן 06 יכול להיחשב "צעיר" במגרש הגולף. נקודת החיתוך הכרונולוגית שבה נעשה בהקשר זה שימוש בחוק היא מלאכותית ולא בהכרח זהה לביטויים החברתיים של תופעת הגילנות.