משפט, צדק וזיקנה | ישראל דורון

49 . המפגשים הבלתי נראים בין המשפט לזיקנה להגן על אנשים חולים וחסרי כושר החלטה מפני קבלת החלטות שגויות — הסעד שיש בהן סיכון. חברה שהתשתית החוקית הבסיסית שלה מקדשת את ערכי האוטונומיה של רק חברה כזאת יכולה לאפשר למר סטרייט, בניגוד מוחלט לטובתו — היחיד האובייקטיבית, לנהוג במכסחת דשא כדי לנסוע אל אחיו. תרבות שהפנימה ערכים משפטיים של אי התערבות בחיי הזולת וכיבוד החירות של היחיד לחיות את חייו לפי אמונתו, רק תרבות כזאת מאפשרת לשוטרים, רופאים ועובדים סוציאליים ולהימנע מלהפעיל — לצפות במר סטרייט נוסע מאות קילומטרים בכוחות עצמו סמכות חוקית. תרבות חוקית כזאת אינה נוצרת יש מאין, אלא היא תוצר של Sabatino, רפורמה חוקית המתחוללת בעקבות מאבק משפטי ושינוי חברתי ( ). בסרט על אלווין סטרייט, העוצמה של החוק באה לידי ביטוי לא בהיעדרותו 1992 בעמדה המוצהרת של החוק שאין — הסבילה אלא בהיעדרותו הפעילה דווקא הצדקה לפעול, שאין הצדקה להתערב ושאין זכות חוקית לאדם כלשהו לשלול מהזקנים את חירותם. "אייריס וג'ון": חשיבות התמיכה בטיפול הממושך הלא–פורמלי להפוך ספר טוב, בייחוד כזה העוסק במחלה קשה כאלצהיימר ובקשר האינטימי של דאגה לבת–זוג מבוגרת שהמחלה פגעה בה, להפוך ספר טוב כזה לסרט טוב לא ), המבוסס על “Iris” זה אתגר של ממש. הסרט "אייריס וג'ון" (באנגלית — פחות , עמד באתגר הזה בהצלחה (בימוי: ריצ'רד “Elegy for Iris” ספרו של ג'ון ביילי אייר). הספר, ובעקבותיו הסרט, מבוסס על חייה של הסופרת והפילוסופית אייריס מרדוק, מהסופרות החשובות והידועות של בריטניה במאה העשרים (בתפקיד קייט — השחקנית ג'ודי דנץ', ובתפקיד אייריס הצעירה — אייריס המבוגרת ווינסלט). בשנותיה האחרונות סבלה ממחלת האלצהיימר, ובעלה, הפרופסור — לספרות ג'ון ביילי, הוא שטיפל בה במסירות בתקופה זו (בתפקיד ג'ון המבוגר יו בונוויל). — השחקן ג'ים ברודבנט, בתפקיד ג'ון הצעיר המציאות של הטיפול הלא–פורמלי בזקנים סיעודיים, חולי אלצהיימר או מחלות אחרות, מוכרת היטב בספרות המקצועית. המחקרים הרבים בתחום זה אינם — האישי, הכלכלי והנפשי — מעלים שהנושאים בפועל בנטל הטיפול מערכי הטיפול הפורמליים אלא, ברוב המקרים, דווקא מערכי התמיכה החברתיים ). העומס הנפשי המוטל על כתפי בני Kane & Penrod, 1995 הלא–פורמליים (