משפט, צדק וזיקנה | ישראל דורון

פרק שני . 58 בית המשפט העליון הכיר בכך שבית אבות הוא למעשה ביתו של הקשיש ומשכן הקבע שלו לשארית ימיו. לפיכך יש לפרש את לשונו של חוזה בית האבות כך שמערכת היחסים נמשכת גם כאשר הדייר נזקק לאשפוז בבית האבות הסיעודי. משען נקטה פרשנות אחרת, ולפיה ביום של משבר ושינוי קיצוני, בעקבות הצורך לאשפז את הקשיש בבית אבות סיעודי, דווקא אז יש לנהל משא ומתן חדש. פרשנות זו אינה עולה בקנה אחד עם עקרונות ההגינות, הסבירות ותום הלב. בית המשפט העליון ציין מפורשות כי יש להביא בחשבון את העובדה שמערך היחסים בין בית האבות לדייריו יוצר תלות של הדיירים בבית האבות. תלות זו נובעת מכך שבמקרים רבים הדייר מחסל את בית מגוריו הקודם ומשתמש בסכום שקיבל כדי לממן את דמי הכניסה לבית האבות וליצור את הקרן הכלכלית ההכרחית לתשלום ההוצאות השוטפות. הדייר מוותר אפוא על ביתו הקודם ויוצר תלות בביתו החדש, בית האבות, שאליו יסתגל במשך השנים. — בית המשפט העליון הדגיש את החשיבות של תום הלב, ההגינות והסבירות עקרונות העומדים בבסיס הפרשנות של חוזה בית האבות: "אין זה סביר ואין זה הוגן להניח כי המוסד שבו בילה הדייר שנים רבות ושבו ראה את ביתו החדש מתנכר לו, בבחינת ‘משליכו לעת זקנה'. אין זה מתיישב עם עקרון תום הלב". לנוכח הממצאים והקביעות האלה הגיע בית המשפט העליון למסקנה שסעיף 9ג' מהווה "תנאי מקפח", כאמור בחוק החוזים האחידים, משום שהוא מעניק לבית כוח מוחלט — האבות את הכוח להכתיב באופן חד–צדדי את התעריף העתידי ואף שרירותי. לפי קביעת בית המשפט, הסעיף מבטא את היחסים המיוחדים שבין בית האבות לדייריו. יחסים אלה מאופיינים בשליטה של בית האבות על חיי אוכלוסיית הזקנים, שהיא אוכלוסייה חלשה הנתונה בעמדת מיקוח נחותה. סעיף 9 הנ"ל דורש מהדייר, בעת חתימת החוזה, להתחייב לשלם כספים על פי תעריפים שאינם ידועים לו ושאופן חישובם אינו ידוע לו. לפיכך הצהיר בית המשפט על בעבור — סעיף 9ג' שהוא מקפח וביטלו, וקבע כי עיזבון המנוחה ישלם למשען סכום זהה לזה ששילמה — החודשים שבהם שהתה המנוחה במחלקה הסיעודית בעת שהייתה בבית האבות לעצמאיים. המשותף לפרשות המשפטיות הללו הוא שבשתיהן לא נעשה שימוש בחקיקה ספציפית הנוגעת לזכויות זקנים דווקא. הכלי המרכזי שבאמצעותו הגיע בית המשפט להחלטה בשני המקרים היה עקרונות יסוד של שיטת המשפט הישראלית: עקרון השוויון במקרה של ד"ר נעמי נבו, ועקרון תום הלב וההגינות במקרה של