משפט, צדק וזיקנה | ישראל דורון

59 . מודל רב–ממדי — בין משפט לזיקנה הגב' הינדה מילגרום. לשימוש בעקרונות היסוד של שיטת המשפט להגנה על רוחב היריעה של עקרונות — זכויות הזקנים שני יתרונות בולטים: היתרון האחד היסוד מאפשר לחצות גבולות או עניינים, וההשתרעות היא אוניברסלית וחלה בכל עת על כל תחומי המשפט. גרעין זה מעניק הגנה משפטית לזקנים כמו לכל ה"נורמליזציה" — האוכלוסייה, בלי קשר לתוכן הסוגיה או לנסיבותיה. היתרון השני המוטמעת בגרעין זה, שכן האוכלוסייה הזקנה נתפסת כחלק אינטגרלי של כלל האוכלוסייה, וזכויותיה הן חלק אינטגרלי של כלל זכויות האזרחים בישראל. בעצם המבט השוויוני הזה יש מסר חיובי ביחס לזקנים. עם זאת, ביתרונות שתוארו לעיל נעוץ גם החיסרון העיקרי של הליבה בהיותה כלי להגנה על זכויות הזקנים: חוסר יכולתה להתמודד עם סוגיות שיש להן נגיעה קונקרטית לזקנים. תופעות חברתיות ייחודיות, הפוגעות באוכלוסיית הזקנים בדרך שונה מבאוכלוסיות אחרות, אינן מטופלות באמצעות עקרונות היסוד של שיטת המשפט, ולפיכך אין בעקרונות אלה כדי לספק את מלוא התשובות המשפטיות הנדרשות לאוכלוסייה הזקנה. ממד ההגנה נקודת המוצא של ממד ההתייחסות השני, ממד ההגנה, היא הצורך בפתרון בעיות משפטיות מיוחדות שהאוכלוסייה הזקנה נאלצת להתמודד עמן. מערכת המשפט הגיבה לצורך מיוחד זה בחקיקת חוקים ספציפיים ונקודתיים, שעיקר תכליתם להגן על זקנים מפני הזנחה, עוני או ניצול (לצד קבוצות חלשות אחרות). נעשתה חקיקה בשני כיוונים: חוקים שנועדו להגן מפני פגיעה וניצול לרעה, וחוקים שנועדו לספק זכויות למילוי צורכי מחיה בסיסיים. סקירה מלאה של החוקים הנוגעים להגנה מפני ניצול ופגיעה מובאת בפרק הרביעי של הספר, וכאן נסתפק בתיאור תמציתי של הדברים. חוק ההגנה על חוסים, תשכ"ו-6691, הוא דוגמה לחקיקת מגן שנועדה, בד בבד עם מטרות אחרות, לספק לזקנים הגנה נקודתית מפני הפקרה וניצול מצד בני משפחותיהם (כרם, 1002). דוגמה אחרת היא הוספת הפרק על פגיעה בקטינים ובחסרי ישע במסגרת תיקון מס' 62 לחוק העונשין הכללי משנת 9891. הוספת פרק זה נועדה, בין היתר, להתמודד עם ההתעמרות בקשישים באמצעות הפיכתה לעבירה פלילית ברורה ומוגדרת. עוד חוקים המספקים מנגנוני הגנה לאוכלוסיית הזקנים הם החוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א-1991, חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-2691, ואחרים (להרחבה ראו כרם, 1002).