משפט, צדק וזיקנה | ישראל דורון

61 . מודל רב–ממדי — בין משפט לזיקנה בשנים האחרונות כלי חקיקה מגוונים. נחקקו חוקים המאפשרים לבני משפחה המעניקים לזקנים טיפול לא–פורמלי ממושך ליישב או לצמצם את הקונפליקט בין מחויבותם למקום העבודה לבין מחויבותם לטיפול הלא–פורמלי. נמצאו מסגרות סטטוטוריות לסיוע כספי לבני משפחה המעניקים לקרוביהם טיפול לא–פורמלי, כדי לפצותם על ההוצאות וההפסדים הכלכליים הנגרמים להם בשל הטיפול. הוקמו מערכות תמיכה פורמליות המעניקות טיפול סיעודי, זמני או חלקי, שתכליתו להשלים או להקל את הטיפול הלא–פורמלי אך לא להחליפו לחלוטין .) Gerald, 1993 (קטן ולבנשטיין, 9991; שמיד ובורובסקי, 0002; בחוק הישראלי יש כמה ביטויים לשימוש בממד זה, וחוקים אלה נסקרים בהרחבה בהמשך, בפרק החמישי. בשלב הזה נאמר רק שיש עוצמה בהגנה משפטית על זכויות הזקנים דווקא באמצעות תמיכה במי שמטפלים בהם ודואגים להם. העוצמה נעוצה בזיקה שבין הכלי המשפטי לבין הממצאים מדיסציפלינות מדעיות חוץ–משפטיות, כגון גרונטולוגיה, סוציולוגיה ופסיכולוגיה. מדיסציפלינות אלו אפשר ללמוד על חשיבותן של רשתות התמיכה החברתיות להבטחת זכויותיה של אוכלוסיית הזקנים ולקידום "זיקנה חיובית". אף שגם ממד זה מבטא ראייה של אוכלוסיית הזקנים כקבוצה הזקוקה לתמיכה ולעזרה, זווית הראייה מובילה לתמיכה במערכות חברתיות לא–פורמליות יותר מלהתערבות חיצונית, פטרנליסטית (ליטווין, 5991). ואולם עוצמתו המוסרית והחברתית של ממד משפטי זה אינה נטולת מגבלות, והוא מעורר גם חששות. בהמשך נביא דיון מקיף בחששות האלה. ממד התכנון והמניעה ממד ההתייחסות הרביעי של המשפט הישראלי לאוכלוסייה הזקנה קשור לכלי תכנון ומניעה אישיים. בממד הזה מערכת המשפט הישראלית אינה מסתפקת עוד בהגנה על הזקנים או בתמיכה במטפלים בהם, אלא היא עוסקת בכוחם וביכולותיהם של הזקנים עצמם. ההתמקדות בזקנים מתבטאת ביצירת כלים משפטיים המאפשרים לזקנים לעצב את חייהם בכוחות עצמם, לשלוט בקבלת ההחלטות בעת שיכולתם הפיזית והמנטלית מידרדרת, ולמנוע התערבות שיפוטית מיותרת בחייהם. הצוואה היא דוגמה מובהקת לכלי תכנון משפטי כזה. מדובר בכלי משפטי עתיק יומין המאפשר לאדם לתכנן מה ייעשה ברכושו לאחר מותו, ובכך לבטא את עצמאותו ואת שליטתו ברכושו. בישראל, חוק הירושה, תשכ"ה-5691, מכיר בכמה צורות בסיסיות של עריכת צוואה ונוקט מדיניות חיובית של קיום צוואות: גם אם נפל