משפט, צדק וזיקנה | ישראל דורון

69 . כשהחוק פוגש זקנים בבתי אבות שנים לאחר שהותקנו התקנות הישנות. התקנות הישנות החליפו בשעתו את תקנות הפיקוח על מעונות (אחזקת זקנים עצמאיים במעון רגיל), התשכ"ו-6691, שהופעלו במשך 02 שנה בקירוב. היוזמה לתקנות הראשונות נולדה באגף השירות לזקן משרד הרווחה), שניסה לשתף בקבלת ההחלטות — במשרד העבודה והרווחה (היום גופים ציבוריים בעלי עניין. ברור אפוא כי פרסום תקנות חדשות בתחום הפיקוח על מעונות לזקנים הוא אירוע חשוב, וכל מי שזכויות האוכלוסייה הזקנה בישראל ראוי שילמד ויכיר את התקנות החדשות. — קרובות ללבו או נוגעות לתחום עיסוקו פרק זה ינסה להציג ניתוח ביקורתי של המפגש בין המשפט לזיקנה בכל הנוגע לתקנות המסדירות את המעונות לזקנים, עצמאיים ותשושים במדינת ישראל. הדבר ייעשה בשתי רמות: הרמה הראשונה, המצומצמת, היא השוואה בין התקנות החדשות לתקנות הישנות והערכה של השינויים והתיקונים שבוצעו. ההשוואה בחלק הראשון, והן בפירוט, על בסיס הבחנה — תיעשה הן במאפיינים הכלליים נקודתית בין שינויים שהעלו את רף דרישות המינימום לשינויים שהנמיכו רף זה בחלק השני. הרמה השנייה עוסקת בהסדרה החוקית של הפיקוח על בתי האבות — לזקנים כביטוי של מגמות מדיניות רחבות יותר ביחס לאוכלוסייה הזקנה. בחלק השלישי תובא הערכה של התקנות החדשות לאור הביקורת שנמתחה עליהן, ובחלק בהקשר — הרביעי ייעשה ניסיון להעריך ולהסביר את ממצאי החלקים הקודמים חברתי רחב יותר. כבר בשלב זה ראוי לומר בבירור: שינוי תקנות הפיקוח על בתי האבות לזקנים נוגע בסוגיות יסוד של המדיניות החברתית כלפי הזקנים בישראל. שאלות עקרוניות משתקפות בדרך השינוי של התקנות ובתוכנן: דפוסי התפקוד של השירותים החברתיים, הפרטת שירותים אלה ומשמעותה, חופש הפעולה של ארגונים המספקים את השירותים, מידת המעורבות הראויה של המדינה בהבטחת זכויות האזרח, השוויוניות בהענקת השירותים ועוד. תיקון תקנות הפיקוח על בתי האבות לזקנים הוא אכן דוגמה קלאסית לחשיבות ההבנה של הקשר בין המשפט ובין הזיקנה בישראל. מבט כללי על התקנות החדשות — חלק ראשון ברמה הכללית אפשר להבחין בכיווני הפעולה העיקריים שנקט שר העבודה והרווחה בתקנות החדשות. א. המשכיות, לא מהפכה השוואה סכמטית ומבנית בין התקנות החדשות לתקנות הישנות מגלה עד מהרה כי אין זו יצירת יש מאין או — מדובר במסגרות נורמטיביות דומות. במילים אחרות