משפט, צדק וזיקנה | ישראל דורון

75 . כשהחוק פוגש זקנים בבתי אבות חובה שאיננה בתקנות החדשות (תקנה 53). המשמעות — "מבד כביס" המעשית היא עוד חיסכון כספי לבתי האבות ואפשרות להשתמש במצעים העשויים מחומרים זולים ולא כביסים. 11. השינוי בתקנה הישנה 04(ב) הוא דוגמה אופיינית לטכניקה הגורמת בפועל להורדת דרישות המינימום בבתי האבות בתקנות החדשות. התקנה הישנה קבעה: "מנהל המעון ידאג לכך שתהיה אפשרות, לזקנים הרוצים בכך, לכבס את בגדיהם בעצמם במכונות כביסה". זו לשון ציווי חיובית, הדורשת למעשה שבבית האבות יהיו מכונות כביסה שיעמדו לשימושם הפרטי של הזקנים, או שמנהל המעון ידאג באופן חיובי להסדר אחר, שיאפשר לזקנים החפצים בכך להגיע למכונות כביסה כדי לכבס בהן את בגדיהם בכוחות עצמם. לעומת זאת, תקנה 73(ב) החדשה קובעת: "מנהל המעון יאפשר, לזקנים הרוצים בכך, לכבס את בגדיהם בעצמם במכונות כביסה". התקנה החדשה נוקטת לשון סבילה בלבד: כל מה שמנהל בית האבות אמור לעשות כעת הוא לא לדאוג, לא להיות אחראי, לא ליצור את האפשרות — "לאפשר" אלא רק להתיר, לא להתנגד, לתת אישור. רוצים הזקנים — בפועל בבקשה, שיעשו זאת. כיצד? זו כבר איננה — לכבס בכוחות עצמם אחריותו של המנהל. 21. תקנה 54 הישנה, העוסקת בשמירת מקומו של הזקן במעון בזמן אשפוזו בבית חולים, קבעה כי בתקופת היות הזקן מאושפז ישלם לבית האבות מחצית מהתשלום החודשי הקבוע בהסכם. לעומת זאת, תקנה 24 בתקנות החדשות קובעת כי הזקן ישלם %09 מהתשלום החודשי הקבוע. 31. תקנה 74 הישנה, העוסקת בחובת מנהל בית האבות לדאוג לפעילות חברתית, תרבותית ותעסוקתית המותאמת לזקנים ולצורכיהם, דרשה שיעשה זאת "באמצעות אנשים מיומנים לכך". דרישה זו בוטלה בתקנות החדשות [תקנה 44(א) החדשה], והמשמעות המעשית של שינוי זה עלולה להיות ירידה של ממש באיכות הפעילות החברתית המוענקת לזקנים. 41. פרק ה' בתקנות הישנות, העוסק בצוות עובדי המעון, בוטל כולו. פרק זה כלל תקנות הדורשות שלכל עובד במעון יהיה תיק אישי, ובו פרטיו האישיים, המלצות ממקומות עבודה קודמים, תעודות המעידות על השכלתו והכשרתו, תעודות רפואיות והערכות של הממונים עליו.