משפט, צדק וזיקנה | ישראל דורון

83 . כשהחוק פוגש זקנים בבתי אבות לבני המשפחה הנלווים אל הזקן או למי שמבקש להיות מנהל בית האבות; החוק הישראלי אינו דורש מאדם בגיר לעבור בדיקת של מידת היזקקות לאפוטרופוס כאשר הוא מקבל החלטות, כגון למכור את ביתו לצורך רכישת כרטיסי טוטו, לקבל טיפול רפואי לקיצור קיבתו או לעבור להתגורר בבית מלון לשארית חייו. אוכלוסיית הזקנים היא קבוצת האוכלוסייה הבגירה היחידה שספק אוטומטי מוטל בכשירותה המשפטית. לסיכום: בניסיון להיטיב עם הזקנים ולהגן על זכויותיהם, אימצו התקנות יש — החדשות גישה שהיא המשך ישיר לפטרנליזם, ויותר משיש בה תועלת בה כדי לפגוע בזכויות היסוד של הזקנים. היה אפשר לחשוב על חלופות פחות חמורות להתמודדות עם מצב של אדם זקן המוכנס לבית אבות בניגוד לרצונו וללא הסכמתו, מתוך ניצול של חולשתו השכלית או חוסר יכולתו לתפקד. היה אפשר להימנע מלהפוך את הבדיקה הזאת לחובה ולהותירה לשיקול דעתו של איש המקצוע. היה אפשר להשתמש בכלים משפטיים חלופיים, כגון עידוד השימוש בייפוי כוח מתמשך או במנגנוני קבלת החלטות שיתופיות, במקום בהליך השיפוטי הפוגעני של מינוי אפוטרופוס. התקנות החדשות עלולות להביא לידי גידול ניכר בשיעור המינויים של אפוטרופוסים על זקנים, גידול שיגרור פגיעה ניכרת ולא מוצדקת במעמדם ובזכויותיהם. התמונה הכוללת — חלק רביעי התמונה הכוללת המתקבלת מהמתואר לעיל מורכבת. מצד אחד, אין חולק על ההיבטים החיוביים של התקנות החדשות: עדכון התקנות והתאמתן למציאות המשתנה, מילוי חללים חוקיים ותיקון פגמים טכניים שהיו בתקנות הישנות, העלאת רף המינימום וקידום האינטרסים של דיירי בתי האבות בנושאים מסוימים, יצירת ערכאה מנהלית חשובה בצורת ועדת ערר העשויה לקדם את זכויות הדיירים הזקנים ועוד. מצד שני, לרכיבים אחרים של התקנות היבטים שליליים רבים: הנמכת רף המינימום בנושאים שונים, פגיעה באינטרסים של דיירי בתי האבות בקשת רחבה של עניינים, הותרת פגמים מהותיים שהיו בעבר ויצירת פוטנציאל לפגיעה בזכויות הקשישים בעתיד בכל הנוגע להכפפתם למרות אפוטרופוס מכוח הדין. מבלי לפגוע בהערכה המורכבת הזאת, אם מתבוננים במוצר המוגמר שבו זוכים התקנות החדשות — הדיירים הזקנים בבתי האבות בישראל אחת ל–51-02 שנה הן בחזקת אכזבה. אכזבה מכך שההזדמנות לבצע רפורמה מהותית בכל הנוגע