משפט, צדק וזיקנה | ישראל דורון

87 . כשהחוק פוגש זקנים בבתי אבות ההזדמנות נוצלה גם לצורך כמה תיקונים מהותיים, שבחלקם עשויים להיטיב עם הזקנים, כגון יצירת ועדת הערר המנהלית, ברם תיקונים מהותיים אחרים עלולים לשמש חרב פיפיות ולפגוע פגיעה מהותית בזכויותיהם. הוספת הדרישה המנדטורית, לבחון את מידת ההיזקקות למינוי אפוטרופוס של כל המבקש להתקבל לבית אבות, יש בה פגיעה של ממש בזכויות היסוד של אוכלוסיית הזקנים בישראל. הנמכת סטנדרט המינימום תפגע בעיקר בקבוצה הזקוקה לו הזקנים העניים ונטולי האמצעים. ואולי לא העשייה היא החשובה מכל — ביותר בהקשר זה אלא דווקא אי–העשייה. במקום שינוי כיוון מהותי, במקום רוח חדשה במפרשי ספינת הזכויות של דיירי המעונות לזקנים בישראל, במקום שינוי תפיסת התקנות — העולם הפוליטית שבבסיס ההסדרה החוקית של בתי האבות בישראל החדשות שימרו ואף הגבירו את הרוחות הישנות, הרעות והגילניות, של תפיסת עולם פטרנליסטית הרואה בדיירי בתי האבות קבוצה חלשה, הזקוקה להגנה, להכוונה ולשליטה. סיכום פרק זה מגלה אפוא כי המפגש בין הזיקנה למשפט בכל הנוגע לחקיקת התקנות החדשות הוא בחזקת הזדמנות שהכזיבה.