הארגון | המגזין החברתי של ציבור הנכים | 45 | ספטמבר 2017, תשרי תשע"ח

מסתבר שציבור האנשים עם מוגבלות סובלים סבל רב דווקא מהציבור הרחב, הרבה יותר מהתנהלותם של הפוליטיקאים, משרדי ממשלה, עיריות ועוד. זה נובע בגלל חוסר מודעות, העדר רגש והתחשבות בצרכים של ציבור האנשים עם מוגבלות, דבר הגורם לנו קושי פיזי ונפשי עד עמקי נפשנו בכל הקשור להתמודדות היום יומית. כול אזרח שישאל לגבי הנכים וזכויותיהם יענה בחיוב: צריך להתחשב בנכים, צריך להעסיק אותם, צריך לשמור על חניות ודרכי נגישות ומגיע להם קצבאות ועוד, אך בפועל לא עושים דבר בעניין. בפועל, אנשים דורסים ברגל גסה את החוקים שחוקקו לטובתנו. אנשים חונים בחניות שלנו, משתמשים בשירותים המיוחדים לנכים ולא דואגים לנגישות לעסקים, אפילו במקומות קדושים כמו בתי כנסת, מקוואות ובתי עלמין - אין נגישות. הציבור לא נותן עדיפות בתור לנכים. מרגיש כאילו מיליון אנשים עם מוגבלות שחיים במדינה לא קיימים. חוקים ניתן לחוקק בכל דבר ועניין, אך אין חוק להיות בן אדם! עוד לא קם הפוליטיקאי שיחוקק חוק כזה. האמת, לא צורך חוק כזה. צריך להיות בן אדם באופן טבעי. כזה, שמתחשב בזולת ולא רק כשמדובר באחד מבני המשפחה שהפך לפתע לנכה או כשמשהו קשה קורה במשפחה. ציבור יקר, מדוע אתם לא מתחשבים בצרכנו? המדינה וכול החברה בישראל יכולים להרוויח המון בתחומים שונים ברגע שכל הציבור ידע יותר עלינו. לדוגמא: תחשבו רק על מאות אלפי אנשים עם מוגבלות שישתלבו בחיי היום יום: בעבודה, בלימודים, בצבא, בהתנדבות ובעוד מקומות חשובים. אם רק תגבירו את המודעות ואם רק תתחשבו באנשים עם מוגבלות, כולנו נצא נשכרים מכך. כל מי שאינו זקוק לשירותים של נכים שלא ישתמש בהם. כשאדם עם מוגבלות עומד בתור, תנו לו זכות קדימה. חניות לנכים זה רק לנכים. ציבור יקר, אני בטוח שאתם לא אנשים רעים. אתם פשוט לא מודעים. לכן אני שב ומבקש: תחשבו ותתחשבו בנו. למען חברה טובה וסובלנית יותר. אנשים עם מוגבלות סובלים דווקא מהציבור הרחב מאת:טליה גבירצמן שנים התפללנו וייחלנו לקידום נושא הנגישות במדינה. מה לא עשינו, היכן לא פעלנו כדי שמוסדות המדינה יהיו נגישים לאנשים עם מוגבלות. ניסינו בכול הדרכים: בתחנונים, בהסברים, בעשרות פניות כתובות ומצולמות, במפגשים עם צמרת המדינה והפוליטיקה ומה לא. לבסוף, כשראינו שלא מתייחסים אלינו הפעלנו את נשק המאבקים של הנכים הכולל: סגירת כבישים והפגנות מול ביתם של האחראים. אין דרך אחרת! תודה לאל שיש לנו אלפי לוחמים, כך ניתן להגדירם, המתייצבים לדגל כיחידה לוחמת למען צדק חברתי בכל רגע שקוראים להם. אני זוכר, כיצד בשנת הדפסתי אלפי שלטים שמציינים 1998/9 מקומות שאינם נגישים לאנשים עם מוגבלות. בכול יום, עברתי במספר עסקים, בדקתי והדבקתי שלט בהתאם לנגישות במקום – נגיש או לא. ידעתי שזה יעשה רעש ציבורי גדול. ואכן חברים וחברות, היום לו ייחלנו הגיע . ועדת העבודה והרווחה 2001 בשנת בכנסת בראשות חבר הכנסת, שאול יהלום, החלה בדיונים קדחתניים ועבודה סיזיפית לקידום חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. מאות ישיבות, חלקם אל תוך הלילה ואחרי עבודה של שנים חוקק חוק שוויון לאנשים עם מוגבלות. לאחרונה התברר, שעבודתם של יועצי ופקחי הנגישות הפכה לדבר מטריד ומזיק דווקא לנו, ציבור הנכים. זאת מאחר שהמחירים שגובים מבעלי עסקים בגין יעוץ נגישות הם מחירים מופקעים על גבול העושק. לא יתכן שיועצי נגישות ירדו לכיסם ולחייהם של בעלי עסקים. גם ככה קשה לעסקים לשרוד כלכלית במדינה כמו שלנו, רווית אירועים ביטחוניים ואחרים. לדעתי, יש צורך בפיקוח על המחירים. אין זה אשמת העסקים שהם לא נגישים. זאת אשמת המדינה אשר לא ספרה שנה! 65 אותנו, הנכים, זה יתר על כן, חובה לבדוק אם אין כאן קומבינה בין פקחי ויועצי הנגישות וכול "המומחים" כדי ליצור תעריפים פרועים, שגובים עבור יעוץ. כארגון המוכר לכול בית בישראל, אנחנו מקבלים תלונות רבות מאנשים בעלי עסקים המתלוננים על מחירים גבוהים שגובים מהם. הכעס מופנה אלינו, הנכים. היום בעידן ההייטק והטכנולוגיה המתקדמת אין שום סיבה שהעלויות תהיינה גבוהות. הגיע הזמן לשים לזה סוף! עושק הנגישות בשם החוק מאת: בני פורן ארגון נכי ישראל מתריע מפני: השלט שהדבקתי שנה טובה וחג שמח מסופר-פארם super-pharm. co.il הורידו את האפליקציה לסמארטפון 2017 ספטמבר | ח " תשרי תשע 10