הארגון | המגזין החברתי של ציבור הנכים | 46 | דצמבר 2017, כסלו תשע"ח

. אין חדש! עם ישראל - 3 עם קשה עורף מה נגיד ומה נאמר על עם שמלא בטענות, בכיות ומחלוקות? הלא כולנו יודעים בדיוק איפה אנו טועים וכמה שאנחנו אשמים בכל מה שקורה במדינה. נתחיל בחוסר פירגון בינינו. אנחנו פשוט סתם לא אוהבים לפרגן האחד לשני. מסכן האדם בישראל שמצליח ומתעשר כיום. תמיד אנו מלאים בטענות. לא משנה מה יש לנו וכמה טוב לנו. לא משנה שבתי המלון מפוצצים עד אפס מקום, נמל תעופה נתב"ג שנבנה לא מכבר, הפך לקטן על מיליוני הנוסעים שעוברים בו. ומה נאמר על בתי הקפה, על המסעדות ועל הקניונים שנפתחים כמו פטריות אחרי הגשם ומלאים בציבור רחב של קונים ומטיילים, ועוד עשרות דברים חדשים וטובים. ולמרות כל זאת, אנחנו מתלוננים. למה אנחנו לא רואים את המעשים הטובים שקיימים בחברה שלנו, את השפע שקיים במדינה, את הצבא המובחר בעולם, את תנועות הנוער המדהימות, את מערכת המשפט שאין אף אדם מעליה, את מערכת הבריאות מהטובות בעולם, את הפיתוחים מעולם ההייטק, את הכלכלה המשגשגת, את האומנות, את המגוון הרחב של הבילויים והפנאי, את התכנית שמיים פתוחים אשר מאפשרים גם לנתמכי סעד לטוס ועוד דברים רבים טובים שקורים רק במדינה היפה שלנו. ציבור יקר, חבל שהדברים הרבים והטובים האלה לא מסלקים את הדברים הרעים מקירבנו. כשנגיע למרומים בשיבה טובה ובריאה, ונעמוד לדין על דרכינו ומעשינו, אל לנו להתפלא שיכעסו עלינו, כי בינינו, יש על מה לכעוס עלינו. אני לא אחזור על דברי, אך אני מציע שנעשה כמה דברים עד שנעמד בבוא היום לדין, כגון: מתן זכות קדימה לנכים, למבוגרים ולנשים בהריון אשר עומדים בתור, לא נצפור יותר כמו מחושמלים אם נתעכב לרגע בכביש בעוד אנו יושבים ברכבים ממוזגים ומאובזרים במערכת סטריאו ומערכת ניווט מתקדמת, נפסיק לקנא במי שנמצא במעמד אחר, נבקר יותר את ההורים, את סבתא וסבא ונפנה הרבה יותר שעות בשביל להיות עם האישה, הילדים והמשפחה ולא נרדוף אחרי עוד כמה שקלים, כי אין כמו משפחה בעולם. חשוב לזכור כי ככל שהניסיון לתקן מגיע מאוחר יותר, כך הוא קשה, כואב ויקר יותר, וגם במקרים מסוימים, אינו ניתן לשינוי. ציבור יקר, אנחנו חייבים להשתנות ודחוף. . אנשים עם מוגבלות 4 הם כוח כלכלי גדול וחשוב במדינת ישראל! עד לפני מספר שנים, ציבור האנשים עם מוגבלות לא נספר ולא היה חלק מהתודעה הציבורית. יש מספר הסברים לכך, ובראשם, העובדה שכל ארגוני הנכים נוהלו על ידי אנשים שאינם נכים וטוב היה להם להסתיר את הנכים, אבל היה להם נוח ומתאים להציג ואף להבליט את הנכים ואת סבלם דווקא בפסטיבלים של גיוס תרומות. בכל פסטיבל כזה היו מביאים לקדמת הבמה מספר נכים. גם אני אף השתתפתי בפסטיבל כזה. הציגו אותנו כחלשים, חסרי יכולות ופגיעים, הציבור ריחם, הזיל דמעה ותורם. בתום הפסטיבל היו מחזירים אותנו, הנכים, לבתינו ומנהלי הארגונים היו ממשיכים לקוקטיילים. היינו עבורם כלי משחק. ממש כך. כך זה התנהל עד שיצאתי לדרך הציבורית ולמאבק הציבורי בשנת בפרט. מאותו יום מבורך חלה 1998 מהפכה של ממש בכול הקשור לאנשים עם מוגבלות. לא התביישתי להצטלם לתוכניות טלוויזיה ולהתפרסם על גבי פוסטרים ובאתרי אינטרנט. פתאום חלה תפנית - חלק גדול מהנכים התחילו להאמין בעצמם. מאותו יום מבורך, תודה לאל, השתנתה הגישה לאנשים עם מוגבלות. כיום, ציבור האנשים עם מוגבלות נאבק כמו כל מגזר אחר על שיפור איכות חייו, על מקומו וזכויותיו בחברה. בחודשים האחרונים, אני מוביל מהלך כלכלי מול המגזר העסקי - אנחנו מבקשים מציבור האנשים עם מוגבלות ובני משפחתם להחזיר לאלה שתומכים בנו. אם אנחנו צרכים לקנות, למכור ולטייל, תמיד נחפש את המקומות שבעליהם הם אנשים עם הפנים לחברה. כאלה שבאמת תורמים, מסייעים וקשובים לחברה בכלל ולציבור האנשים עם מוגבלות בפרט. מיליון אנשים עם מוגבלות ועוד בני משפחתם, זו לא קבוצה קטנה, זה כוח כלכלי גדול, חשוב וראוי, וטוב יהיה שנדע להחזיר למי שאכפת לו מאיתנו. אנחנו חייבים לזכור זאת ולהשיב להם באהבה. . הבעת תודה והערכה 5 למפרסמים מפרסמים יקרים ויקרות, ברצוני להגיד לכם שהפרסום שלכם במגזין הארגון הוא לא עוד פרסום. לפרסום שלכם יש גם מסר חברתי חשוב. הוא תורם רבות לקידום מעמד הנכים ולהגברת המודעות של ציבור האנשים עם מוגבלות בקרב החברה. תמיד אנחנו אומרים שאזרחי המדינה אינם אנשים מ ה ש ט ח ע ם מ ו מ ו רעים, אלא הם אינם מודעים למצבנו. מגזין הארגון היוצא בכל רבעון, משמש כלי חשוב המאפשר לנו, בזכותכם, להעביר ולהפיץ לציבור תוכן שאינו מועבר באמצעות התקשורת הרגילה. המגזין פותח דלת רחבה לחלומנו ורצוננו לחיות בחברה שיודעת את צרכינו. רק כך וביחד נביא להגברת המודעות אודות הנכים בקרב הציבור הרחב ובדרך זו נרסק את החומה שמפרידה בין הנכים לחברה. מכובדיי, כשאתם מפרסמים את עסקכם אתם בראש ובראשונה מכוונים ושואפים להגיע לכמה שיותר קהל לקוחות. בפרסום במגזין החברתי 'הארגון' אתם זוכים כפליים - גם נחשפים בפני קהל צרכני גדול ובמקביל גם תורמים לשינוי חשוב ומבורך בחברה בכלל ובציבור האנשים עם מוגבלות בפרט. כאן המקום להגיד לכם, בשם כולנו, תודה! תבורכו, אתם, בני משפחותיכם ועובדיכם מפי עליון, אמן. . אהבת האדם קודמת 6 לאהבת בעלי החיים לאחרונה הולכת וגוברת בציבור הרחב אהבת החיות מכול הסוגים. אני מאוד אוהב חיות, יעידו על כך בני משפחתי והאנשים הקרובים אלי (ערוצי הנשיונל והטבע משודרים אצלי באופן קבוע). משנות החמישים במדינה ראיתי כבר כמעט הכל בנושא חיות ובפרט את סבלם: סוסים וחמורים שהיו סוחבים טונות של סחורות, מלחמות כלבים, כלבים שתקפו ללא רחמים חתולים בשכונות, תרנגולות שנשחטו בצורה ברוטלית, ציד ציפורים ויונים וצלייתם על האש ועוד המון דברים קשים שאין להם מקום במגזין שלנו. אני ממש שמח שבשנים האחרונות יש שינוי בחברה הישראלית בנושא טיפול בחיות, אך יחד עם זאת, ציבור יקר, אני מרגיש שאנו נוטים להתייחס בכבוד רב יותר לחיות מאשר לבני האדם. עם כל האמפטיה לחיות, ובאמת, יש לי כבוד לחיות ולטבע, בסולם הערכים והעדפות שלי בחיים, אני קודם כל מציב בראש ובראשונה את אהבתי לבני האדם ובמיוחד לאנשים הזקוקים לעזרה. לא יתכן שקורה משהו בקשר לחיות, אז כל התקשורת מתגייסת ועוסקת בזה, אך כשמדובר בחיי אדם שנרמסים מבוקר עד ליל, ההתייחסות היא מינורית. אנשים רדומים ועוברים לסדר היום כאילו כלום. לא יתכן שנשב בשקט כשחולים מתים בגלל מחסור בכסף כדי לקנות תרופות ובגלל הקצבאות שאינן מספיקות לחיים בכבוד. ניצולי השואה מתים כול יום מבדידות, הזנחה, עוני ויגון כשהכסף שלהם נמצא, אך לא מגיע לידיהם. אזרחים רבים במדינה נאלצים להשתרך בתורים ארוכים ומייגעים לבדיקות בבתי החולים. חיילים נאלצים לבקש תרומות כדי לקנות ציוד שיסייע להם בשירותם. נכים מפגינים ברחובות ומבקשים את הזכות הלגיטימית לחיות בכבוד. אנשים עזובים ברחובות והציבור חולף על פניהם כאילו שהם אוויר. ילדים ונכדים לא הולכים לבקר את הוריהם ואת הסבים והסבתות שלהם בבתי אבות ועוד. על כל אלה אנחנו צריכים לזעוק. על זה אנחנו צריכים להתאחד כמשפחה מחבקת ותומכת, כי כולנו חשופים לטרגדיות הנוראיות האלה. על פני כל זה מגיעה הדאגה לחיות שרובנו אוהבים. . הצילו! זעקת המבוגרים 7 אני משוכנע שאני מעלה כאן במגזין החברתי הארגון נושא חדש חשוב, מבורך ודחוף הנוגע לכל אחד ואחת מאיתנו. אין יום שאנו לא שומעים בתקשורת או בחוג המשפחתי תלונות וטענות על כך שנותני השירות השונים מכל התחומים: תקשורת, ביטוחים ועוד, משקרים אותם בנוגע למסלולים השונים ואין מי שיעזור ויכוון אותם למסלולים הנכונים והזולים או שישמור עליהם מידיהם של אותם אנשי מכירות, שבשביל טיול שלהם לתאילנד או לחופשה למקום כלשהו הם ימכרו לכם חבילה שיש להם ממנה עמלה והכנסה גבוהה בזמן שטובת המבוגרים כלל לא מדברת אליהם. ציבור יקר, זאת חובתנו המוסרית, החברתית והערכית לקום ולזעוק את זעקתם של האוכלוסייה הבוגרת וצריך כמה שיותר דחוף לעשות זאת, משום שלכולנו יש אנשים מבוגרים וקשישים במשפחה וגם אסור לנו לשכוח את יקירנו 27 המשך מעמוד המשך 34 ׳ בעמ 2017 דצמבר | ח " כסלו תשע 2017 דצמבר | ח " כסלו תשע 30 31