הארגון | המגזין החברתי של ציבור הנכים | 47 | אפריל 2018, ניסן תשע"ח

אחד האויבים הגדולים של אזרח הוא להיות שבוי להרגל. אין דבר יותר מסוכן מלהשתעבד להרגלים. ההרגל הופך את האנשים לאדישים ולכאלה שלא אכפת להם ממה שקורה בביתם ובסביבתם. כשמתרגלים למצב מסוים כבר לא אכפת לך משכן נזקק, מחולים שזקוקים לעזרה, מביקור אצל סבא וסבתא ועוד המון דברים שפעם היינו ערים להם כשלא היינו שבויים להרגלים. תראו איך התרגלנו לפיגועים. התרגלנו לבכי של אנשים בטלוויזיה אפילו בתכניות של הומור. התרגלנו שיורים עלינו רקטות מעזה ורק במזל תודה לאבינו שבשמיים אין נפגעים. התרגלנו לכך שממשלות ישראל ממשיכות לגלגל עיניים על עיירות הפיתוח עוד משנות החמישים. התרגלנו לכך שחברי כנסת נואמים בפני כסאות ריקים בכנסת. התרגלנו לכך שראש ממשלה, נשיא מדינה, שרים, חברי כנסת ורבנים יושבים בבית הסוהר בעקבות מעשים פלילים שונים שביצעו. התרגלנו לכך שים המלח ואגם הכנרת מתרחקים מאיתנו בגלל אוזלת היד של ממשלות ישראל. התרגלנו לכך שלא משנה כמה גשם ירד תמיד ידאגו לציין בפנינו שקיים מחסור בכנרת. התרגלנו לעושק מצד עשרות תאגידי המים ששותים את דמנו בקשית תמורת המים שאנחנו משתמשים. התרגלנו לכך שצריך לדאוג לילדים בגן, בבית הספר ואפילו בהסעות בגלל מקרי האלימות ומעשים איומים אחרים. התרגלנו לכך שצריך לדאוג למצלמות פעילות כול היום שבאמצעותם נצפה על ההורים, על הסבים והסבתות שלנו שנמצאים בבתי אבות. התרגלנו לשלם שקלים מדי חודש לכבלים בעידן 400 - ו 300 שהכול למעשה נגיש ואין כל הצדקה לעלות. לא זו בלבד שעושקים אותנו, גם טוחנים אותנו בעשר דקות ויותר של פרסומות בטלוויזיה עד שאנחנו שוכחים מה ראינו לפני הפרסומות. התרגלנו לשלם עמלות רצחניות על כול פעולה קטנה בבנקים. התרגלנו שעמותות חסד מבקשות תרומות מהציבור בו בזמן שמנכ"לים של עמותות מרוויחים עשרות אלפי שקלים בכול חודש. התרגלנו לכך שהסקרים שעורכים לפני בחירות הם אוסף של שטויות ונתונים לא אמינים. התרגלנו לכך שהטלפונים הניידים (הסמארטפונים) השתלטו על חיינו ומוחנו. התרגלנו לכך שצלילי המוזיקה המזרחית לא מושמעים בתחנת רדיו של כול חייליה ואזרחיה. התרגלנו לכך שכשחבר נופל בעסקים ישר מתרחקים ממנו ושוכחים את הטוב שהוא עשה לנו עד לנפילתו. התרגלנו למצב שהתקשורת מרעילה אותנו בכול ערב וערב. התרגלנו שכול עיתון משרת את דעותיו ובעליו. התרגלנו ששרות טוב מקבלים במדינה רק בצילומי הפרסומות. התרגלנו כבר לכך שאין לנו נבחרת כדורגל מקצועית, ובמקומה ויש לנו רק פרשנים ברברנים ״שמבינים״ בכדורגל וכול אחד שוכח את העבר שלו ולא מפסיק להפריע לשידור המשחק. התרגלנו לדבר בקול רם ברחוב, באוטובוס, בסופר ובכול מקום כאילו שאנו לבד מבלי להתחשב בסובבים אותנו. התרגלנו לעזוב את ההורים כשהם קצת מתבגרים. התרגלנו לא לבקר את סבא וסבתא ואת הדודים. התרגלנו שממנים שרים לא מנוסים לתפקידים חשובים. התרגלנו לכך שחברי כנסת מגדפים ומקללים אחד את השני בלי חשבון. התרגלנו לשנוא את כול מי שמצליח ויש לו כסף. התרגלנו שרומסים את שלטון החוק. התרגלנו לא לקבל שרות טוב אחרי שחותמים על חוזה עם הכבלים, עם הבנקים, עם חברות הביטוח ובכלל. התרגלנו שכדי לסדר משהו קטן עומדים יום שלם במשרדי הרישוי. התרגלנו שבכול מקום שבונים חמישה בניינים, מקימים קניון עם עשרות חנויות שברובם השוכרים מפסידים כסף. התרגלנו שהמדינה פקוקה והכביש הפך לסיוט. התרגלנו שבונים בניינים ללא הפעלת שיקול מחשבתי על דרכי נסיעה נוחים. התרגלו שהכול נראה טוב ויפה רק בפרסומות. התרגלנו לכך שרק שני סוגים של אנשים מקבלים שירות טוב ומהיר במדינה - עורכי דין ועבריינים. התרגלנו לראות מגבות של בתי מלון על חבלי הכביסה שלנו. התרגלנו לכך שמי שעושה את עבודתו בהתאם לנדרש וכמצופה ממנו, מקבל תעודת "יצאת צדיק". התרגלנו ששמאל וימין נותרו רק בטקס הדלקת המשואות בירושלים. התרגלנו לכך שכשילדים אוכלים במסעדה הם זורקים לרצפה אוכל וניירות וההורים שותקים ולא מעירים להם. התרגלנו שבחדרי האוכל בבתי מלון ממלאים צלחות באוכל ולבסוף משאירים את הרוב על השולחן. התרגלנו והתרגלנו. היום זה כבר לא כמו לפני מספר עשורים. אם היה מגיע אז אמבולנס לשכונה, כול השכנים היו יוצאים לרחוב לשאול ולעזור. פעם כשההורים התבגרו הם היו עוברים לגור עם ילדיהם הנשואים בביתם עד יומם האחרון. זה כבר לא אותו רדיו שהשדרנים היו מדברים בו בנימוס ובתרבות. היום, זה כבר לא אותה הנאה ושמחה כמו שההורים היו לוקחים את הילדים בחגים ראש השנה ופסח לקנות בגדים ונעליים. חס וחלילה, אבל בדרך זו של כניעה להרגל, בל נתפלא שהמדינה תתמוסס לנו בידיים. בעוד כמה מאות שנים, כשמדענים יחקרו את המקום הזה, הם יספרו לתלמידים שבאזור הזה גרו אנשים שהסתגלו לגרוע מכל ושכחו מה זאת אהבת חינם, מה זאת משפחה, מה זה עזרה בסתר, מה זה כבוד לאדם באשר הוא. כמה חבל ומסוכן שהתרגלנו!!! מהשטח עם מומו יו"ר ארגון נכי ישראל ולוחם למען זכויות הנכים והחברה אוי לנו שהתרגלנו! . ריבוי עמותות הנכים 1 בישראל רק מזיק! בשנים האחרונות, בעקבות הצלחותינו במאבקים למען זכויות הנכים, קמו עשרות עמותות במטרה לשרת את ציבור האנשים עם מוגבלות. אין ספק שצריך להודות לכול חבר/ה בעמותות שקמו מתוך מטרה לעזור ולסייע לציבור האנשים עם מגבלות, אך בפועל, בשטח, קורה בדיוק ההיפך (ראו מה קרה במאבק ברדק שהתרחש לאחרונה. ארבע קבוצות נלחמו זו בזו וגרמו לממשלה להפריד ולמשול. המאבק הצליח, אך המשא ומתן מת). על פניו, בעקבות מספרם הרב של העמותות הקיימות בישראל, מצב הנכים היה צריך להיות טוב ואפילו טוב מאוד. לא היינו נתקלים בנכים נזקקים ולא היינו פוגשים עניים, כולם היו מקבלים את האבזור שהם זקוקים, הילדים שלנו היו מקבלים מלגות לימודים, נכים לא היו זקוקים לקבל סלי מזון, ובוודאי שלא היינו רואים ושומעים בכי על מר גורלם. לא היינו רואים נכים מפגינים בכבישים ולא היינו זקוקים לעשרות עמותות של נכים כדי לקדם את זכויותינו. כיום, לכול איבר בגוף שלנו יש עמותה. כול הברדק הזה של ריבוי לא מוצדק של עמותות פוגע בסופו של דבר דווקא במעמד הנכים ובקידום זכיותינו. האמת, נמאס מכול הברדק הזה ומהקלות הבלתי נסבלת שבהקמת עמותה. מדפיסים פנקס קבלות ופונים בצורה גורפת לגורמים שונים לבקשת כספים. הגיע הזמן לעשות סדר בעניין. אנחנו קוראים לראש הממשלה להקים צוות בראשות שופט בכיר ובשיתופם של שרת המשפטים, שר הרווחה, שר הפנים, נציב שיוון לאנשים עם מוגבלות, ראשי ארגוני הנכים (יש להקפיד שאלה 1,000 יהיו ארגונים שחברים בהם מעל חברים הרשומים לפחות שנתיים בארגון ועם כול האישורים הנדרשים כחוק) וכול זאת, כדי להקים אחת ולתמיד ארגון יציג אנשים עם מוגבלות (נכים 280,000- ל כלליים) ולשים קץ לאי סדר ולבזבוז כספי הציבור שנתרמים על ידי אנשים טובי לב שחושבים שהכסף הולך למטרה צודקת. כול הנכים הכלליים יודעים בוודאות שביום שיוקם ארגון יציג, נזכה כולנו לגוף חזק ולוחם שבו יועסקו אנשי מקצוע מהטובים ביותר (עם עדיפות לאנשים עם מוגבלות) וכך, כול שרי הממשלה, כול ראשי הרשויות המקומיות, מנכ"ל המוסד לביטוח הלאומי וכל משרדי הממשלה, לא יוכלו להתעלם יותר מהארגון היציג. קולם של הנכים יהיה אחיד, אחד וברור, ובכך נתקדם מהר יותר לעבר הגשמת חלומנו לעתיד טוב יותר, בטוח יותר והחשוב מכל, האנשים שתורמים ומסייעים לא יתבלבלו ולא יתברברו במתן תרומתם הכספית. הגיע הזמן שנלמד לחיות ביחד ונפעל באופן דמוקרטי לטובת הציבור שסובל מזה עשרות שנים בגלל אגו מנופח של קבוצות כאלה ואחרות. אחיי ואחיותיי היקרים, זכותכם לדרוש בכול כוחכם להקים ארגון יציג שיבחר בבחירות דמוקרטיות בליווי שופט, יועצים משפטיים ואנשי מקצוע. בקרוב נצא בפרסום ארצי למען קידום מטרה מבורכת זאת. במכוניות " בילוי " . שעות 2 מי : על הכבישים העמוסים מרוויח ומי מפסיד? קטסטרופה! כך מרגישים כול הנהגים בכבישי ישראל. זו ממש לא חוכמה להציף את המדינה במכוניות כפי שיצרני המכוניות עושים. הם מנהלים תחרות על כספו של כול לקוח באמצעות מתן הסדרי מימון נוחים לרכישת רכב חדש ולשנים ארוכות טווח ובכך מציפים את השוק ברכבים. החוכמה היא לתת פתרון מידי למצב שנוצר עקב ריבוי המכוניות על כבישי ישראל. כול נהג יעיד בפניכם שזאת ממש לא חוויה לנהוג בכבישי הארץ, נהפוך הוא, זה מאוד מתסכל, מעצבן ואפילו מפחיד לנהוג בכבישי המדינה. אין פלא שנהגים 'מתפוצצים' מעצבים. מה זאת התופעה המחרידה שאנו עדים לה בשנים האחרונות בכבישים? לא מכבר הלך לעולמו רב חשוב בישראל, הרב שטיינמן ז״ל. כול המדינה שותקה בגלל ציר אחד שניסגר במהלך ההלוויה. אתם יודעים כמה עולה יום כזה למדינה? שאלתם כמה עלה לנו, הנהגים, שהיינו שעות בכבישים? מה עם הילדים שצריך לאסוף? כיצד יפעל רכב חירום במצב שכזה? חס וחלילה אם קורה פיגוע, איך מפנים את הנפגעים? זה חייב להדיר שינה מעיני כוחות הביטחון ושר התחבורה. חייבים למצוא פתרון לבעיה חמורה זו. בינתיים, עד פקקי ענק. צריך למגר את התופעה הזו! 2018 אפריל | ח " ניסן תשע 2018 אפריל | ח " ניסן תשע 18 19