הארגון | המגזין החברתי של ציבור הנכים | 47 | אפריל 2018, ניסן תשע"ח

סאלח, פה זה ארץ ישראל! ד"ר איציק ספורטא מנתח עבורנו את המשמעויות הנובעות מהסרט התיעודי הטלוויזיוני שהעסיק אותנו באחרונה. קרדיט צילום: אוראל כהן הפעם ביקשתי מד"ר אי צ י ק ספ ו רטא להתי יחס לסרט התיעודי דוקומנטרי, שז כה באחר ו נ ה לכותרות בשל תוכנו: "סלאח, פה זה ארץ ישראל" של דוד דרעי המגולל את סיפור עלייתם וקליטתם של יהודי צפון אפריקה בישראל בשנות החמישים והשישים של המאה שעברה. טענת יוצרי הסרט היא שעולים שהגיעו בשנים נשלחו ליישב את 1956–1954 הפריפריה בדרכי רמייה כשננקטה נגדם אפליה, בייחוד בהשוואה לקליטת יוצאי מערב אירופה, שעלו שנתיים קודם. הסרט עורר סערה גדולה וביקורת על אמינות הנתונים עד כדי דרישה מהממשלה לחשוף את הפרוטוקולים שדנו בקליטת העולים מצפון אפריקה על מנת לבדוק אם אכן הייתה אפליה מכוונת מצד הממסד או רשלנות גרידא. אבל עיקר השאלה העולה מהסרט ובכלל בסוגיה זו היא, האם יש טעם לנבור שוב ושוב בעבר במקום להביט קדימה לעתיד ולפעול כחברה הומוגנית מאוחדת ומתקדמת? ר ספורטא נדרש לשאלה זו, אך " ד לפני שענה, הפתיע אותי מאוד כשסיפר לי אודות עברו והוא בכלל לא מיוצאי צפון אפריקה. הוא בכלל צבר והוריו עלו ארצה מתורכיה. אבל עובדה זו לא מנעה ממנו לחקור את העוולות הנעשות בישראל כנגד מה ' השכבות המוחלשות ' שהוא מכנה וקבוצות מיעוטים. במסגרת פעילותו החברתית היה חבר במזכירות הקשת הדמוקרטית המזרחית והיה בין ישראל פרץ : מראיין ץ בעניין הקרקעות " העותרים לבג ר ספורטא, מרצה " . ד 2001 בשנת בכיר בפקולטה לניהול באוניברסיטת א, נחשב לסוציאל דמוקרט ומביע " ת את דעותיו בפורומים שונים בנושאי חברה ואי שוויון כלכלי. ולעצם השאלה אכן, עד " : ענה ספורטא בנחרצות שלא יקבלו את זה. עד שלא יבינו שזו האמת. שאכן הייתה אפליה מכוונת ממסדית, אבל יעשו זאת באופן אמיתי ולא מעין התנצלות וסליחה של אהוד ברק. היתה כאן גזענות מרוסנת. היא נבעה במידה רבה מאותם אנשים במאה הקודמת 30 - שיסדו בשנות ה את המוסדות המרכזיים בארץ. הם הביאו עמם את הגזענות הגרמנית ופה חיפשו להתגבר על מישהו והיו אלה הערבים והמזרחיים בגלל שהם פרימיטיביים וניתן לעשות עמם מה שרוצים. המון מערכות נבנו סביב . " התאוריות האלה איך התרשמת מהסרט? אותי זה בכלל לא מפתיע. אני מדבר על זה שנים. דוד דרעי הבמאי דיבר איתי בנושא ואמרתי דברים קשים אך הוא החליט לא להכניס את זה. יכול להיות שהוא פחד מעוצמת הדברים. אם רבים מדברים על זה מזה שנים, אז איך זה שהסרט גרם לסוג של זעזוע? אכן במשך שנים דיברו על זה. גם אני וגם אחרים אבל למדיום הטלוויזיוני יש הרבה יותר השפעה. גם הציבור רואה את הדברים אחרת היום מאשר בשנים הקודמות. אבל מה שחשוב לזכור זה שבהחלט נעשתה אפליה מכוונת ובגלל זה אתה רואה בסרט 30 אישה מרוקאית שעובדת בטמפו שנה אבל אם היתה לה הזדמנות היא ד וזאת הבעיה, שלה " יכלה להיות עו לא נתנו הזדמנות. יש טענה שהיהודים המשכילים מצפון אפריקה לא עלו ארצה אלא הגיעו לצרפת וקנדה והחלשים יותר עלו לישראל, מה אתה אומר על כך? טענה ידועה ומגוחכת. גם היהודים שהגיעו לישראל מצפון אפריקה יכלו להגיע לתפקידים ולהצליח אילו נתנה להם ההזדמנות. אבל זה לא קרה ואלה שבכול זאת הצליחו, הצליחו למרות התנאים הנחותים שניתנו להם. דבר נוסף, יש כאלה שנולדו עם כישרונות ויכולות. הבעיה היא בטיפול בבינוניים. למה בדיוק אתה מכוון? פשוט מאוד, תיקח צעיר בינוני שנולד וגדל בירוחם ובמקביל בינוני שלמד : בגימנסיה הרצליה ותראה לאן יגיעו זה מירוחם יעבוד בטמפו וזה מהרצליה ד. זה הסיפור. במילים אחרות " יהיה עו אנסים ניתנו ' אנו צריכים לבדוק איזה צ לאלה המוגדרים כבינוניים. יש אלמנט של מוביליות וכשמביטים על היישובים בפריפריה רואים את ההבדל. תראה 4-5 למשל במשפחות עניות עם ילדים שגרות בפריפריה תהיה שונות גדולה בין הילדים. אחד יצא תיקח צעיר בינוני שנולד וגדל בירוחם ובמקביל בינוני שלמד בגימנסיה הרצליה ותראה לאן יגיעו: זה מירוחם יעבוד בטמפו וזה מהרצליה יהיה עו"ד. זה הסיפור. במילים אחרות אנו צריכים לבדוק איזה צ'אנסים ניתנו לאלה המוגדרים כבינוניים. גם היהודים שהגיעו לישראל מצפון אפריקה יכלו להגיע לתפקידים ולהצליח אילו נתנה להם ההזדמנות. אבל זה לא קרה ואלה שבכול זאת הצליחו, הצליחו למרות התנאים הנחותים שניתנו להם. דבר נוסף, יש כאלה שנולדו עם כישרונות ויכולות. הבעיה היא בטיפול בבינוניים 2018 אפריל | ח " ניסן תשע 2018 אפריל | ח " ניסן תשע 46 47