הארגון | המגזין החברתי של ציבור הנכים | 47 | אפריל 2018, ניסן תשע"ח

שלכם, מאיה יש לראות זאת כמו מבצע צבאי, כמו להילחם על הבית שלך. להילחם על החיים שלך. יאיר וילפרוט, חבר ותיק שלי מאיל"ן, אומר לי שלמרות שהוא לא נכה קשה, הוא מבין אותם מאוד. בשנת הוא השתתף בהפגנה הגדולה 2002 שלאחריה קמה ועדת לרון, שדנה בכך שנכה יכול לעבוד מבלי לפגוע בקצבה שלו. הדבר חשוב כדי שנכה לא יישב מובטל. יתר על כן, הוא יתערה בחברה ויחוש חלק ממנה לכל דבר ועניין. יאיר אומר לי, שהוא עובד ומסתדר ולא פגעו לו בקצבה, אבל הוא מאוד מודע לבעיית הנכים הקשים - הסיעודיים שגם צריכים מטפלים/עובדים זרים ותרופות, כך שגם הקצבה המוגדלת לא תספיק לכך, והנכים מגיעים לקו העוני בלית ברירה והופכים לנטל ועול של ממש על המשפחה. חיה קינן, אחת הרקדניות בחוג, מספרת לי למה היא לא תמיד מגיעה לחוג: "את מבינה, אני כל יום שני בכנסת, אנחנו נאבקים בנושא הקצבה, חוסמים כבישים עד שנגיע לדבר הבסיסי שמגיע לנו". אני שומעת בקול שלה נחישות וגם קצת עייפות. כל הסחבת הזו עושה את שלה. זה מתיש, זה מעייף פיזית ונפשית לחסום צמתים, לנסות לעורר את העניין החשוב הזה. "ובינתיים אנשים מתים" היא אומרת לי "הנה רק לפני שבוע נפטרה מישהי, אנשים כל הזמן מתים" ושתינו שותקות וחושבות על הזמן שעבר, יותר מדי זמן. אוטוטו חג החירות ואני חושבת לעצמי על הנכים הסיעודיים שנולדו לתוך מציאות מוגבלת במובן מסויים או כאלו שזו נכפתה עליהם באמצע החיים. במקום שאנו כחברה נסייע להם להתמודד עם המצב, הממשלה שנה 16 . לוקחת את הזמן באיזי שלה זה הרבה זמן! זה הרבה זמן לגזול חירות של אנשים שגם ככה נגזלה חירותם עקב מוגבלותם, אז למה יש להוסיף על כך? ובכלל, האם הם ישרדו עד שיזכו לראות את התוספת שתתן להם לחיות? אני לא מבינה את זה. אני לא מבינה את השיקולים במשרד האוצר. אני רק יודעת שגם משכר מינימום אי אפשר לחיות בכבוד ושלמדינת ישראל יש מרחק והיא יכולה OECD רב ממדינות ה ללמוד מהן בנושא. למרות זאת, אני רוצה לסיים באופטימיות. יש לי תקווה שיום אחד תהיה פה חברה שונה. חברה שתבין עניין ולא תחשוב למעלה מעשור ואז תבוא ותתנצל, שזה לא יהיה מעט מדי ומאוחר מדי. באתר ביטוח הלאומי רואים את פירוט השינויים בפעימה הראשונה שאמורה להיות בחודש (כלומר ממש עכשיו), 2018 מרץ מחזיקה אצבעות שאכן יבוצע החודש ושלא יהיו מחדלים ודחיות נוספות שהרי זה בבחינת פיקוח נפש והגיע הזמן שכבר יבינו את זה במוסד כנסת ישראל כי זו תעודת עניות למדינה שהנכים שבה צריכים לצעוק ברחובות על זכות הקיום! בנימה אישית... מאיה גבע מתוך גלגל דאנס 2018 אפריל | ח " ניסן תשע 64