הארגון | המגזין החברתי של ציבור הנכים | 49 | ספטמבר 2018, תשרי תשע"ט

פה ושם קצת דברים מעל ומעבר, חתימות וכאלה, כולם הבינו את המצוקה, בסוף הגיעו להסדר, וכולם נשמו לרווחה. אבל אני לא חושב שאלימות, ועוד במקום כמו הכנסת שזה בית העם, היא הדרך הבטוחה לפתרון. אני חושב שאין לזה מקום, ואני סמוך ובטוח שמה שאני אומר הרוב המכריע של ציבור הנכים וכל ההנהגה שלהם מבינים מאד שאסור להגיע לפינות האלה. אז באותו עניין, בעבר היו ניסיונות להקים ארגון יציג של הנכים. מה דעתך על כך? ריבוי ארגונים הוא לא מאפיין רק את הנכים, הוא קיים גם בארגונים אחרים כמו נפגעי טרור, וגם של כל מיני מגזרים שהם צריכים להיות מיוצגים, ושיש להם דרישות מוצדקות, ולא תמיד זה הסתייע. אני יכול לומר דבר כזה, אני לא יודע אם אני יכול להרים את זה או לא, אני חושב שזה מאד יקל על הדו-שיח עם משרדי הממשלה ועם כל הגורמים. אני אומר את זה כמי ששימש שר, כולל שר חברתי וזה מאד מקל כשיש מולך נציגות שאתה יכול להגיע להסדרים ולסיכומים. אני מאד אשמח אם זאת תהיה גם המציאות בקרב נכי ישראל. זה לא תמיד פשוט. אנחנו כולנו מכירים את זה, לא עניין של מה בכך, אבל מי שבאמת ציבור הנכים חשוב לו כדאי שיעשה מאמץ נוסף, וכמובן שאם אני אוכל להועיל במשהו אז אני תמיד מאד אשמח. אדוני היו"ר, נשמח לשמוע את דעתך על המצוקות בכלל של שכבות די נרחבות בישראל: הקשישים שאנחנו שומעים פעם אחר פעם, קבוצות נחשלות אחרות, עולים שעדיין לא מתאקלמים כמו שצריך, איך אתה רואה את החברה הישראלית אחרי שבעים שנה של בנייה שנראית על פניו חברה די חזקה, גם כלכלית וגם ביטחונית, אך עדיין יש דו"חות של ה-, אשר מראות שוב ושוב שאנחנו OECD נמצאים בתחתית הסולם. איך אתה רואה את זה ממרום מושבך כיושב ראש הכנסת? תראה, אני אומר כך, אמרת את מילת המפתח, צריך לראות את הכול על רקע עובדה אחת פשוטה - אנחנו כלכלה חזקה, מדינה חזקה, זה כבר לא כמו שהיה בארבעים ושמונה כאן. זו מציאות אחרת, ואני חושב שהמפתח נמצא בהגדרה נכונה. למה אני מתכוון? אפילו בתוך ציבור הנכים, אבל לא רק בציבור הנכים, כשאתה מדבר על מצוקות, צריך להבדיל בין שני דברים שונים לגמרי. מצד אחד, כשמישהו בן תשעים וחמש כבר עם בעיות רפואיות, זה מצריך סיפוק ציוד מתאים ומתן - טיפול מסוג אחד קצבה חודשית ובכך הוא מסיים את החיים בכבוד עד מאה עשרים, ויש גם נכים קשים שנזקקים אף ליותר מכך. זה שונה מנכים שמסוגלים לעבוד ולהתפרנס ולהשלים הכנסה. כך גם לגבי ציבור העולים שהזכרת, . ' משפחות חד הוריות, נוער במצוקה וכו פה בכל התחומים האלה צריך לעשות לא לחלק את הדגים אלא : פעילות אחרת לחלק את החכה בכל מיני צורות, וגם כאן ערבבתי המון תחומים, אבל בגישה נכונה כלפי נוער במצוקה או נוער בסיכון, אתה תמנע עוני ותמנע פשע ותמנע הרבה מאד בעיות חברתיות בעתיד. בטיפול נכון בציבור העולים אתה רק תרוויח כחברה, ככלכלה, כמדינה. התחלתי את הריאיון בגאווה גדולה על העסקת אנשים עם מוגבלות במתן אפשרויות שוות לאנשים שמסוגלים לתרום בשוק העבודה חרף מוגבלותם. בדרך זו פתרת לא מעט בעיות, ולכן אני אומר אם אנחנו רוצים לדבר על טיפול אמיתי זה לא רק לזרוק משפטים באוויר אלא צריך לתת לזה יותר תקציב, צריך להקדיש לזה יותר משאבים. אם נעשה הבחנה בין אלה שיכולים בדחיפה קלה לצאת מהמצוקה לבין אלה שאינם יכולים, נוכל לעשות הרבה יותר מאשר סתם דיבורים. ולעניין אחר, האם אין מקום לעשות איזה קמפיין לשילובם של הנכים גם ברשימות ובמפלגות הרצות לכנסת? אני חושב שתמיד יש לזה מקום, אני מצפה מציבור הנכים שידחוף את העניין הזה. אבל אני אגיד לך ברמה הכי מעשית, אם המפלגות ידעו שזה מושך קולות הם יעשו את זה בלי קמפיין, ובלי העצה שלך או של ישיבת נשיאות בכנסת "אם נעשה הבחנה בין אלה שיכולים בדחיפה קלה לצאת מהמצוקה לבין אלה שאינם יכולים, נוכל לעשות הרבה יותר מאשר סתם בדיבורים על הצורך ביותר פעילות חברתית, או השקעה חברתית" בכיף! מקפיצים מהיום הסדרה האסייתית "הכנסת בראשותי, היא המוסד המוביל במדינה בהעסקת אנשים עם מוגבלות!" 2018 ספטמבר | תשרי תשע״ט 28