"הארגון - המגזין החברתי של ישראל" | 50 | דצמבר 2018,כסלו תשע"ט

מוסר או על נושאים אחרים אני מבקש מכבוד הרבנים, הגבאים והמתפללים להגיב בנועם, בעדינות, בצניעות ובדחילו ורחימו. לעיתים אני מציע משהו או מקדם משהו והכול תמיד בכוונה טובה, נקייה וטהורה. ברוב המקרים דבריי נשמעים בנחת ובאהבה. יחד עם זאת, לדעתי, יש מספר דברים שאם היו מקיימים אותם בבתי הכנסת אני משוכנע שרבים היו פוקדים את בית הכנסת, מתקרבים למקורות ולא חוששים להגיע בגלל שאין להם מושג או הבנה בתפילה, בקריאה, מתי עומדים ומתי יושבים. צריך לזכור שיש כאלה שלא גדלו בבית שעסקו בו בתורה או מסיבה אחרת, ואני חס ושלום לא חולק על אף אחד. מבחינתי, אני מכבד כול אדם בכבודו ובדרכו. אך אפשר לאמץ מספר דברים פשוטים שיעשו טוב לכלל החברה. אז ברשותכם ובדחילו ורחימו אני מציע מס הצעות: ראשית, כול רב, גבאי ושליח ציבור צריך לקבל כול אדם שבא להתפלל בחיבוק, בסבלנות ובאהבה. שנית, בבית הכנסת יש לסייע למתפלל/ת שאינם מכירים את התפילה לעקוב אחרי התפילה, כיצד עושים זאת? קודם כול ע"י קביעת ספרי תפילה אחידים בבית הכנסת. ברוך השם לא חסרים ספרים ועל החזן תמיד להקפיד להודיע על מס' העמוד בו הוא קורא ומתפלל. דבר נוסף, יש להקפיד בשיא היושר וההגינות על מכירת המצוות לקהל המתפללים. בכלל, בכול דבר שמעורב בו בכסף צריך מאוד להיזהר. כסף יכול לבנות וכסף יכול להרוס. אין צורך שמתפלל מסוים יקנה מצווה באלף שקל ואחר לא יכול לקנות בגלל מצבו הכלכלי. יש לאפשר לכול מתפלל/ת בבית הכנסת זכות לקנות פתק הגרלה, . כול אחד/ת ₪ 20 במחיר שווה לכולם בסך שמעוניין יקנה מספר פתקי הגרלה שירצה ואז תתקיים הגרלה בין המתפללים. שיטה זו תאפשר מתן זכות הוגנת וסיכוי לכול אחד/ת מהמתפללים/ות להשתתף בקניה מבלי להתבייש או להרגיש לא שייך. חשוב לציין, שאם יש למתפלל/ת כלשהו/י מועד אזכרה של משפחה או שמחה תינתן להם עדיפות לתרום ולקנות בלי להשתתף בהגרלה. דבר נוסף, על החזן מוטלת אחריות שכול מתפלל יסיים לקרוא את התפילה כדי שכולם יהיו בסיום התפילה ביחד. ההבדל בין תפילה מהירה לתפילה ברורה זה בסך הכול שתיים- שלוש דקות. על רב בית הכנסת, החזן והצוות לאפשר לקהל המתפללים לקיים מידי פעם מפגש איחוד וגיבוש כדי שכול אחד/ת יציגו שאלות לרב או חלילה אם יש להם מחלוקת, טענה או הצעה שטובה לכולם יוכלו לשתף. מפגש כזה יביא לגיבוש המתפללים יחדיו. מעין משפחה מאוחדת ותחושה של בית. ולסיום, ציבור המתפללים שמגיע להתפלל חייב לדעת שהוא מגיע למקום קדוש ובמקום כזה אין לדבר ולפטפט. באים להתפלל - לא לדבר. כמובן שיש לכבות את מכשירי הטלפון במהלך התפילות בימי השבוע, זה לא מכובד לקבל שיחה בשעת תפילה. ציבור יקר, חשוב לי לציין שדבריי באים רק כדי להוסיף אהבה וכבוד למקום. אין לי חלילה טענה או חצי מילה על מקום כזה או אחר. חשוב לי לציין שאני מאמין שיש המון מקומות שנוהגים כך, אך תמיד טוב להזכיר ולעורר את הציבור להתנהגות מכבדת. חשוב שכול זאת יעשה בכבוד, בענווה, בהגינות ובסובלות. ברוכים תהיו! החיים הם הדבר היקר והטוב ביותר - שמרו עליהם! ציבור יקר, ארגון נכי ישראל, הארגון הארצי לאנשים עם מוגבלות פונה אליכם בבקשה חשובה ונרגשת. אנא מכם, בבקשה, בדחילו ורחימו, אתם חייבים לשמור על הבריאות שלכם. בשנים האחרונות בעקבות התפתחות העולם והטכנולוגיה החיים הפכו להיות מסוכנים יותר ויותר. אין המדובר על נסיעה עם סוס ועגלה, אופנוע שלושה גלגלים, מכוניות הסימקה, הקונטסה וסטודי בייקר, שהמהירות המקסימלית שלהם קמ"ש. הרכבים והאופנועים של 80 הייתה ימינו יכולים להתחרות במטוסים. חברות המכוניות מתהדרות בכך שהרכבים שלהן מגיעים מאפס למאה שמונים קמ"ש במספר שניות. הכביש היום הפך לשדה קטל של ממש והוא גובה מאות הרוגים ואלפי פצועים שהופכים לנכים לכול ימי חייהם. תוצאות תאונות הדרכים נראות כמו תאונות במרוצי מכוניות שטסות על המסלולים. תוסיפו לזה שנותנים לילדים לנוע בכבישים סואנים עם צעצועים כמו אופניים חשמליים אשר מסכנים את עצמם, את הולכי הרגל ואת הנהגים בכבישים. התוצאה קשה: בתי החולים ומרכזי השיקום (במקרה הטוב) עמוסים. החיים הם הדבר היקר ביותר לכולנו ורובנו מתייחסים אליהם בזלזול ובהרגשה שלי זה לא יקרה. כשאנשים חולים זה כבר מאוחר. לא נעליים אורתופדיות יוקרתיות, לא אוכל בריא ובטח לא ציוד ואבזור רפואי יעזרו. אלה אולי רק יסייעו לתפקוד טוב יותר, אבל לא ישיבו את שנעשה. לכן ציבור יקר, אל תדברו רק על כמה שהבריאות חשובה – תשמרו עליה! בואו נחבק חזק את המשפחה שלנו, בואו מ ה ש ט ח ע ם מ ו מ ו נסתפק במה שיש ונעשה הכול כדי לחיות וליהנות ממה שיש. בואו נהיה יותר סבלניים וסובלניים, יותר זהירים ותמיד תזכרו שזלזול וחוסר אחריות מביאים טרגדיות וסכנות שפוגעות בכם ובמשפחה. זכרו, ברגע של עצבים החיים מתהפכים לצרה צרורה. תשמרו על הבריאות. בהוקרה ומכול הלב! רק אוכל בריא? זה מה שמוכרים לנו! בשנים האחרונות אין תחנת טלוויזיה שלא חופרת לנו בראש על אוכל ובעיקר על אוכל בריא. מצד אחד, מספרים לנו על אוכל בריא, תזונה נכונה וכול מגיש מתחיל שקיבל תכנית בטלוויזיה נהיה "שף/ית" עולמי או יועץ/ת לכול מיני בעיות בחיים. אני מסכים עם כך שחשוב מאוד לאכול בצורה מבוקרת ולהקפיד על תזונה נכונה, אך חברים יקרים, אין יועץ/ת יותר טוב מעצמנו עבורנו. יש מספר אויבים לבריאות אנו יכולים בעצמנו להימנע מהם מבלי להיעזר ברופאים ומומחים למיניהם. האויבים שלנו הם: חזירות, קנאה, ריצה מטורפת אחרי כסף, תחרות למותגי מעצבים ועיניים גדולות. חברים וחברות, לדברים האלה אין רופא. המרפא להם הוא רק באחריותנו. בגלל הדברים האלה קורים אסונות בגופנו. הפכנו לחברה רועשת מידי שמורכבת מאנשים עצבנים, חסרי סבלנות בלי שום קשר למעמד, גזע, דת, מין וגיל. בעבר בתי החולים היו בגודל מגרש כדורסל. היום בתי החולים בגודל של שכונה וזה אומר הרבה על המרוץ והשיגעון המטורף שאנו שרויים בהם. יש לנו מדינה מדהימה. נכון, יש עוד הרבה דברים דרושים תיקון, אך רק כחברה מאוחדת, סבלנית, ואוהבת נעשה פה גן עדן של ממש. מה עושים? מורידים את המתח, שומעים דברים טובים, מתנתקים משמיעת דברים קשים, מפסיקים לחפש באינטרנט אסונות מסתפקים במה שיש לנו בהשראת הפתגם "איזהו עשיר השמח בחלקו". תמיד יש מעלינו ומתחתינו. די לרצות הכול, די להתלונן ולהתבכיין, די להרגיש מקופחים. נעשה הכול כדי לחיות וליהנות. בוא נחשוב טוב, כי רק כשנחשוב טוב יהיה טוב. בואו נהיה יותר סבלניים וסובלניים יותר. לחייך גם בלי סיבה כי יש לנו המון על מה לחייך! מבלים ונהנים, אבל מדוע לנהוג בחזירות? כבר יותר מעשור שנים שבארגון נכי ישראל לוקחים את נושא הנופש הפנים ארצי ברצינות באמצעות נופשים במחירים חסרי תקדים דרך ארגון נכי ישראל. מנהלי הארגון יוצרים קשר עם מנהלי בתי מלון בכול רחבי המדינה ודואגים למחירים מיוחדים לנופשים. אלפי משפחות יוצאות לנופשים מענגים בכול הארץ, כמובן רק אחרי שצוות של הארגון בודק את רמת הנגישות, השרות והאוכל. אחד הדברים שכול נופש/ת אוהב/ת זה האירוח בחדר האוכל. מי לא אוהב לקום בבוקר לעשות מקלחת, להתלבש ולצאת לחדר האוכל, להסתכל על השפע המוצע לנו בעמדות ההגשה השונות: מבחר סלטים, גבינות, ירקות טריים, עמדת חביתות, עמדות הקפה למיניהם ושלל הקינוחים. ושלא נדבר על ארוחת הערב הבשרית העשירה. מרגישים מלכים של ממש. בסיום עוזבים הכול ויוצאים ללובי או לחצר המלון ויושבים בנחת ובשלווה. אין צורך בהדחת כלים או באיסופם מהשולחנות. הכול טוב ויפה אבל אחד הדברים שגורמים לנו הרגשה לא טובה זו ההתנהגות שלנו. ולמה אני מתכוון? כולנו חוטאים בכך ללא שיוך עדתי ואל תספרו לי על הישראלי המכוער ששייך לאוכלוסייה מסוימת. בשנים האחרונות הפכה ישראל למדינה למובילה בתחום הנופש בארץ ובכול רחבי העולם. אין ספק שהערבוב עם אזרחי העולם מביא איתו שלל רעיונות ודפוסי התנהגות חדשים ושונים ועוד דברים רבים. אחד הדברים שצריכים להשתנות ומיד זה ההתנהגות בבתי המלון ובמיוחד בחדר האוכל. לא יתכן שמשרד התיירות לא נותן את דעתו ואינו מגביר את המודעות בתשדירי פרסום להתנהגות הולמת של כול מבקר/ת בבתי המלון. המסר מופנה לכולנו ולכול העדות. לא יתכן שבמדינת שפע כמו שלנו אנשים יעמיסו אוכל בחזירות. למה לא לחנך את הצעירים בבית שחדר האוכל פתוח עבורנו ללא הגבלה? למה התאחדות המלונות לא יוצאת בתשדירים למען הגברת המודעות? כמה כואב לראות אחר כך את הצלחות העמוסות במזון נזרקות לפח בו בזמן שהרבה משפחות עושות חשבון בין תרופות למזון. מה גם שזה אסור גם מבחינת התורה ויהדות בציווי: "בל תשחית". אפשר לגשת לעמדות האוכל מבלי שאף אחד מגביל אותנו. יש למזוג את המנה שאנחנו רגילים לאכול. בדיוק כפי שאנחנו אוכלים בבית או במסעדה, ורק במידת הצורך לגשת בשנית ולהוסיף עוד למנה. מה שאני מבקש להדגיש הוא שעלינו להפסיק את הזלזול שלנו באוכל בבתי מלון בארץ ובעולם. אני מתאר לעצמי מה חושבים עלינו העובדים הזרים בחדר האוכל. הם בטח אומרים אחד לשני "תראה כמה אוכל זורקים פה. כול הכפרים שלנו היו שבעים ממה שזורקים בישראל". אסור שזה יקרה כאן. אסור לזלזל באוכל. יש ימים קשים בחייה של כל אומה וההיסטוריה מלמדת אותנו שאין וודאות בעולם. אסור לחנך את הצעירים שלנו לבזבוז כזה. אומרים שהכול מתחיל בחינוך בבית וטוב שנעשה את זה לפני שאנו מגיעים למרכזי הנופש. משרד התיירות וכל שאר הגורמים הרלוונטיים צריכים לפעול למען הגברת המודעות ולמגר את תופעת החזירות בחדרי האוכל. 2018 דצמבר | כסלו תשע״ט 2018 דצמבר | כסלו תשע״ט 22 23