"הארגון - המגזין החברתי של ישראל" | 51 | אפריל 2019, ניסן תשע"ט

מוגבלותו, ומנחה להתייחס אליו באופן שווה בכל שלבי התעסוקה הקיימים: קבלה לעבודה, תנאי עבודה, קידום, הכשרה, פיטורין וכדומה. התאמות במקום העבודה - איסור ההפליה כולל בתוכו גם את הדרישה לביצוע התאמות אשר נדרשות על מנת לאפשר את העסקתו של אדם עם מוגבלות. ההתאמה היא התוספת, השינוי או האביזר הנדרשים עבור עובד עם מוגבלות מעבר למה שנדרש עמיתו לעבודה ושהוא ללא מוגבלות, וזאת כדי שיוכל לבצע את תפקידו ככלל העובדים. על פי חוק השוויון, אי ביצוע התאמה אשר אינה מטילה על המעסיק נטל כבד מדי, גם הוא הפליה. על מנת להפחית מהנטל הכספי של המעסיק, נקבעו תקנות המסדירות את השתתפות המדינה במימון התאמות אלו. העדפה מתקנת - מדינת ישראל קבעה כי אנשים עם מוגבלות מהווים אוכלוסייה מועדפת בתעסוקה. בהתאם לכך חוק השוויון מתיר לכם, כמעסיקים, לבצע העדפה מתקנת כלפי אנשים עם מוגבלות בקבלה לעבודה ובקידום. חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, הוא החוק מרכזי 1998 - התשנ"ח המסדיר את זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות בכל תחומי החיים, כולל בתחום התעסוקה. זכויות עובדים עם מוגבלות ואיסור על הפליה בתחום התעסוקה, חוק השוויון קובע חובות מרכזיות החלות על כל מעסיק באשר הוא: על המעסיק להראות ולשכנע כי עשה מאמצים כנים וישרים לאתר ולבצע את ההתאמות הדרושות לשם שילובו או קידומו של האדם עם רמי 6069/10 המוגבלות בעבודה. (בג"ץ מחמלי נ' שירות בתי הסוהר(. בית הדין לעבודה רשאי לפסוק פיצויים לטובת העובד בגין הפרת הוראות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (למשל, על רקע הפליה בעבודה או היעדר ייצוג הולם, אף אם לא הוכח שנגרם לו נזק כספי. בנוסף לכך, רשאי בית הדין לתת למעסיק צו מניעה או צו עשה(למשל, לחייבו לקבל לעבודה מועמד עם מוגבלות או לאסור על פיטורי עובד ולהורות למעסיק לערוך עבורו התאמות). מלבד הזכויות הניתנות לעובדים עם מוגבלות מתוקף חוק השוויון, על המעסיק לדאוג לקיים כחוק את זכויות העובדים של כלל עובדיו, ובכללם עובדים עם מוגבלות, ללא כל הבדל. על המעסיק לשלם לעובד עם מוגבלות שכר על פי חוק, ההולם את תפקידו, ובכל מקרה, שאינו נמוך משכר המינימום כפי שנקבע בחוק שכר מינימום, התשמ"ז- . במקרים מסוימים ניתן לקבוע שכר 1987 מינימום מותאם בהתאם לתקנות שכר מינימום (שכר מותאם לעובד עם מוגבלות בעל יכולת עבודה מופחתת). זכויות עובד שהוגדר כמשתקם עובד עם מוגבלות שנקבעה לו יכולת עבודה מופחתת ביותר ונקבע מעמדו כמשתקם לפי חוק זכויות לאנשים עם מוגבלות המועסקים כמשתקמים (הוראת שיכונה להלן בקיצור: 2007 - שעה) (תשס"ז "חוק המשתקמים"), זכאי לזכויות כפי שמפורט בתוספות הראשונה והשנייה לחוק. צו ההרחבה לתעסוקת אנשים עם (דורש מכל ארגון, המעסיק 2014 מוגבלות עובדים ומעלה, להעסיק אנשים עם 100 מתוך כלל 3% מוגבלות בהיקף של לפחות העובדים. כאשר אתם מקדמים העסקת עובדים עם מוגבלות, אתם יכולים להבטיח כי הנכם עושים מה שניתן על מנת שהארגון שלכם יעמוד בדרישות החוק. לתת הזדמנות שווה לאנשים שונים - אי העסקתם של אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה פוגע באופן ישיר בצמיחה הכלכלית של מדינת ישראל. לפי הערכת משרד העבודה והרווחה, פגיעה זו מוערכת מדי שנה ₪ מיליארד 5 - בהפסד של כ לתוצר הלאומי. הכוח לשינוי נתון בידיכם! המסר הבלתי נמנע מהדברים: באמצעות שילוב עובדים עם מוגבלות תוכלו להביא לשיפור אמיתי באיכות חייהם של עובדים עם מוגבלות, לתרום לקהילה ולהוביל שינוי חברתי וכלכלי בישראל. תורם לקהילה ומוביל שינוי חברתי וכלכלי בישראל נכות 100% שמי מור קטי בן דוד , בעלת לצמיתות מהמוסד לבטוח לאומי, נכות שאינה נראית לעין , לאור סרטן ,שתי מחלות אוטואימוניות והפרעות קשב וריכוז, ולמרות הנרשם ,אני בעלת תואר שני במשפטים, ומגשרת בדיני משפחה באישור הנהלת בתי המשפט ומרצה באקדמיה שנים רבות . כיום מועסקת במשרד המשפטים, בסיוע המשפטי מחוז מרכז לוד, בעמדת העדפה מתקנת לאנשים עם מוגבלות . בסיום לימודי המשפטים במשך כשנה התרוצצתי מראיון עבודה אחד למשנהו למציאת מקום תעסוקה בהתמחות בדיני משפחה . ההתלבטות הייתה, האם לספר את המוגבלות שבי בראיון העבודה הראשוני, או האם להחיל את חוק חסיון הרפואי ולא לשתף את מצבי. ההתלבטות נוצרה בשל השאלות שנשאלתי בראיונות העבודה בהם התפקדתי, האם מחלותיך מדבקות, האם תחסרי ימיי עבודה רבים, מדוע את חושבת שעלי לקבל אישה חולה? ורשימת האמירות היו קשות מלתאר במילים. הפחדים שפקדו אותי והצליחו לערער את עמדתי כאשת מקצוע, כאדם שהצליח ללמוד תואר ראשון ותואר שני בהצטיינות, החלו לערער את בטחוני כיצד אצליח, כיצד אתמודד, האם יבינו את מוגבלותי, ההרגשה ששופטים את מחלותיי ולא את מקצועיותי והידע הרב שרכשתי במשך שנים כה רבות . ביום שנחשפתי לחוק העדפה המתקנת לאנשים עם מוגבלויות, הגשתי מועמדות למשרד המשפטים, והפלא ופלא, התקבלתי בזרועות פתוחות לסיוע המשפטי מחוז מרכז, עם המון הבנה והחלת השונה, עם התאמות והקלות ואף עזרה צמודה . תחילה ניסו להבין היכן המוגבלות שבאישה שנראית בריאה לחלוטין, ללא שום נכות פיזית שנראית לעין ולאט לאט יצרנו הבנה הדדית בשקיפות למצב. ההרגשה כאישה עם מוגבלות, שסוף סוף, ישנו גוף ועוד גוף ציבורי שכזה, שמקבל את השונה בזרועות פתוחות, מתאים את עצמו למגבלה, עם חיוך וזרועות פתוחות, גרמה בפועל ליתן את הידע שרכשתי באהבה כה רבה, ללא חשש להתייחסות מפלה ומבזה ,או הרגשת חוסר יכולות כאדם אחר. נוכחתי לראות ולדעת כי אנשים עם מוגבלות כלשהי, רוצים להרגיש חלק מהחברה, הם עדיין חיים ונושמים, עדיין רוצים להראות לעצמם ולעולם שמסוגלים לא פחות מאחרים ואף אם לא יותר. הרצון והדחף הפנימי להצליח, כנגד כל הסיכויים, גובר על החולי, המגבלה, הקושי עמו אנו המוגבלים מתמודדים יום ביומו. כנגד כל הסיכויים מתפקדים ולפעמים יותר מהמצופה, אך מצפים שיסתכלו והתבוננו עלינו כשווים כיכולים כמסוגלים. נכות לצמיתות מספרת 100% מור קטי בן דוד, בעלת על המסע להשתלב במעגל העבודה בישראל: "כנגד כל הסיכויים – אנו מתפקדים ורוצים להצליח!" כלפיהם. כיום נהוג יותר ויותר להשתמש במונח "אנשים עם מוגבלות". מונח אשר מדגיש את העובדה שמדובר באנשים אשר מוגבלותם היא רק אחד מהמאפיינים שלהם ולא המאפיין המרכזי. המילה "מוגבל" מעוררת, בדרך כלל, אסוציאציות שליליות. המונח מבטא גישה הרואה את האדם עם המוגבלות כמי שהמוגבלות היא המאפיין המרכזי שלו, ואשר ראוי להתחשבות מתוך חסד ורחמים. המונח "בעלי מוגבלויות" מייחס לאדם בעלות על המוגבלות שלו, אולם סביר להניח שאם הייתה למישהו בעלות כזו הוא היה מנסה למכור את מוגבלותו בהזדמנות הראשונה. המונח "צרכים מיוחדים" הוא מונח טעון, המעורר רחמים ואינו משקף את המציאות לאישורה שבה לכל אדם באשר הוא יש צרכים מיוחדים. גם ביטויים בלשון מעודנת, כמו: "מאותגר ראייה" או "לא כשיר שכלית" הם ביטויים שאינם הולמים, כיוון שהם משדרים התנשאות. עובדים עם מוגבלות מועסקים בעבודות שאינן הולמות את כישוריהם כאשר אנשים עם מוגבלות משולבים בשוק העבודה, רבים מהם עובדים בעבודות בלתי מקצועיות או מקצועיות למחצה, שאינן תמיד הולמות את כישוריהם או את השכלתם. לרוב מדובר בעבודות בלתי מקצועיות ושגרתיות, שאינן דורשות השכלה גבוהה ושהשכר בצידן נמוך. כיום, יותר ויותר מעסיקים מבינים כי העסקת אנשים עם מוגבלות איננה רק הכרח הנובע מדרישות החוק אלא שהיא גם טומנת בחובה רווח עסקי וחברתי רב. חוק השוויון נועד להבטיח את זכותם של אנשים עם מוגבלות להשתתפות שוויונית בחברה בכל תחומי החיים ובכללם בתעסוקה. לחוק שוויון זכויות 1 "עקרון יסוד", סעיף :1998 - לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח בזכות ולא בחסד, "זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות ומחויבותה של החברה בישראל לזכויות אלה מושתתות על ההכרה בעקרון השוויון, על ההכרה בערך האדם שנברא בצלם ועל עקרון כבוד הבריות." איסור הפליה - החוק אוסר על מעסיקים להפלות אדם עם מוגבלות על רקע 2019 אפריל | ניסן תשע״ט 2019 אפריל | ניסן תשע״ט 108 109