"הארגון - המגזין החברתי של ישראל" | 51 | אפריל 2019, ניסן תשע"ט

פ ר ו פ ' י ה ו שע שמר, מודים לך שהתפנתה לראי ו ן עמנ ו בימ ים לח ו צים שכאלה וברשותך ניגש ישר לנושא שמעסיק את התקשורת וכמובן את כל עם ישראל: האם מערכת הבריאות בישראל קורסת? מערכת הבריאות בישראל לא יכולה לקרוס. היא מספיק חזקה, אבל היא במשבר תקציבי קשה מאוד שמקעקע את הבסיס. יש לנו את הרופאים הטובים ביותר והטכנולוגיות הטובות ביותר אך הבעיה המרכזית שמקלקלת את המערכת היא מחסור תקציבי עמוק. ואת הבעיה הזו של 'מחסור תקציבי עמוק' כהגדרתך, אין רואים בממשלה? את זה רואים למעלה. כולם מכירים את הבעיה. כל שרי הבריאות. הבעיה היא שהמצב החמיר בעשור האחרון. הדברים היומיומיים והאסטרטגים בכל נושא שירותי הבריאות היום לוקים בחסר. יש מחסור גדול במיטות. חולים שוכבים במסדר ו נ ות . מ י שלא חווה את החוויה שלשכב במסדרון לא יודע מה זה. אבל לצערי, זה הפך להיות מקובל וכשמקבלים זאת ומשלימים עם זה, זה מאוד משפיל. זה גורם להשפלה והכול משלימים עם זה. כמובן שיש לכך מחיר בתוצאה הרפואית. ביכולת הטיפול בחולה והמטיבות לרופא. עד כמה המחסור התקציבי פוגע באוכלוסיית ישראל? יש לזה שני היבטים מרכזיים וזה עפ"י פרסומים של משרד הבריאות של השר, המנכ"ל והמנהלת: בישראל מתים 4,000-5,000 בכל שנה בין חולים בבתי חולים מזיהומים שהיה ניתן למנוע אותם. פרופ' יהושע שמר, יו"ר מועצת רשת בתי החולים 'אסותא' במסר קשה כלפי הממשלה: ישראל פרץ "בישראל מתים כל שנה בבתי 5,000- חולים כ חולים מזיהומים, שניתן היה למנוע..." באחרונה אנו עדים יותר ויותר על הביקורת המוטחת על מערכת הבריאות בישראל בכלל ועל משרד הבריאות בפרט. קיימת תחושה שהמערכת כולה קורסת או על סף קריסה. הקלישאה של הסבתא השוכבת במסדרון, הפכה זה מכבר למציאות יום יומית והרושם הוא שלאיש לא אכפת. ישראל פרץ פגש את פרופ' יהושע שמר העומד בראש מועצת המנהלים של רשת הבריאות 'אסותא' כדי לשמוע את דעתו על מערכת הבריאות בישראל והאם התיאורים האפוקליפטיים לגביה אמיתיים או מדומים. האמירות הקשות והחד משמעיות של פרופ' שמר לא הותירו ספק – מצבה של מערכת הבריאות בישראל מדאיגה מאוד ואם לא יחול שינוי דרמטי בטיפול בה היא עלולה לשבוק חיים. ולמרות זאת אין הארץ רועשת על כך. אילו היו אלה נתונים בעקבות מלחמה, כולם היו גועשים ורועשים יום יום. לצערי, יש סבלנות למצוקה ולמחסור. את הדברים הללו אזרחי ישראל מקבלים. החמלה נשחקת. בסיסה של החמלה היא הזדהות עם החולה והחלש. אבל חמלה זו הולכת ונשחקת ו י ש סוג של השלמה עם זה. ל פ נ י בחי ר ות כולם מבטיחים לפעול ולשנות את המצב אבל אחרי מי יודע מה יהיה. ממה לדעתך נובע המחסור התקציבי הזה? איך הוא צמח? לעצם העניין, קיים מחסור תקציבי קבוע והוא נובע משני דברים עקרוניים: הזדקנות האוכלוסייה וטכנולוגיות יקרות. כלומר, יש עליה הולכת ונמשכת ברמת החיים. הציבור רוצה לקבל ובצדק, טיפול אופטימלי. יש פתרונות בחיי היומיום, אבל צריך לזכור שנים יתווספו עוד 10 שתוך אלף קשישים מעל גיל 300 כ , אנשים מבוגרים שבשל 65 גילם המתקדם נושאים מחלות כאלה ואחרות. אלה ומעלה. 40 מתחילות בגיל התחלואה שבאה לידי ביטוי בין היתר במחלות כמו: שטפי מוח, סכרת, זיהומים שונים ועוד. יחד עם זאת, גיל מבוגר אינו גיל מבוזבז. צריך להיערך לזה ולתת טיפול מיטבי בכל גיל. הרי לך דוגמא: לא מזמן ניתחנו . החלפנו לה 100 קשישה בת מפרקת. מבחינתנו זה דבר מובן מאליו שגם מעל גיל יכולה הקשישה לחיות 100 חיים איכותיים. אתה לא יכול להפקיר את האנשים בגלל גילם הם צריכים לקבל טיפול ראוי. לכן, העלות הממוצעת לטיפול גדולה. א י ן ז ה ס ו ד שהמצ ב בפריפריה גרוע יותר, מדוע? אכן הדבר הקשה ביותר הוא אי השוויון הקיים והפערים שנוצרו בין הפריפריה לבין המרכז. בין ת"א והפריפריה, שם כל מה שתיארתי הוא הרבה יותר גרוע במיוחד בכל מה שקשור ל ת ו ר י ם א ר ו כ י ם ולטיפולים ו לכך, יש מ ח י ר . ת ו ח ל ת ה ח י י ם בפריפריה קטנה בשנה עד שנתיים, בהשוואה לאלה שחיים ברמת גן. גם תמותת התינוקות בפריפריה גדולה יותר מאשר במרכז. יש צורך לתת תמריצים לקופות החולים לפתח שירותים בפריפריה על מנת לתת שירות איכותי טוב יותר. אבל בשל הצרכים האחרים, התקציבים לא הולכים למתן השירות וזה לא מגיע ולא מתקיים בפריפריה. "קיים מחסור תקציבי קבוע והוא נובע משני דברים עקרוניים: הזדקנות האוכלוסייה וטכנולוגיות יקרות. כלומר, יש עליה הולכת ונמשכת ברמת החיים. הציבור רוצה לקבל ובצדק, טיפול אופטימלי. יש פתרונות בחיי היומיום, אבל צריך שנים 10 לזכור שתוך אלף 300 יתווספו עוד כ "65 קשישים מעל גיל "קיים אי שוויון ופערים בין הפריפריה לבין המרכז. בין ת"א והפריפריה, ולזה יש מחיר. תוחלת החיים בפריפריה קטנה בשנה עד שנתיים, בהשוואה לאלה שחיים ברמת גן. גם תמותת התינוקות בפריפריה גדולה יותר מאשר במרכז." 2019 אפריל | ניסן תשע״ט 2019 אפריל | ניסן תשע״ט 50 51 פרופ' יהושע שמר