"הארגון - המגזין החברתי של ישראל" | 53 | אוקטובר 2019, תשרי תש"פ

מ ש ו ל ח נ ו ש ל מ ו מ ו בחוסר כבוד להורים שהפכו למשאבות של כסף, מנהיגים שסרחו וקציני צבא משקיעים בחברות קנביס כדי להעשיר את כיסם, חברות תרופות נלחמות על כיס החולים, שנעצור כאן? אפשר עוד להמשיך. אם זה לא מפחיד אז מה מפחיד? הכי גרוע שלא רואים שמישהו או תנועה פוליטית עושים משהו לעצור את ההתדרדרות שלנו לתהום, ביטחון הפנים על הפנים, לא להאמין למה שהפכה מדינת ישראל בשלושים שנים האחרונות. השיח הציבורי סב סביב כסף ופיתוחים בהייטק, נשק להרג המוני, תכניות טלוויזיה של אוכל, שירה ומירוץ לפרס, זה כמו סם להמונים. עכשיו שוב אנחנו אחרי בחירות שהסתיימו. כסף יקר וחשוב לחברה נזרק לפח הפוליטי במקום לשקם את החברה ולטפל באמת בבעיה האמתית שלנו כחברה, זורקים מיליארדים על הצגות ותשדירים שרק מעצימים את הקרע בחברה. לא רואים בטלוויזיה תשדירים שמעודדים לתת כבוד למבוגרים, שנכים לא יעמדו בתור, שלא יחנו בחנית נכים, שניצולי השואה צריכים לקבל את כספם לשארית חייהם, להאט את תרבות הבזבוזים בקניונים ובהימורים שמותירים אנשים בלי חסכונות ובלי עתיד. והתקשורת רק חוגגת סביב כל הסקנדלים. מחפשת להוסיף שמן רותח למדורות הבוערות בחברה. אוי מולדתי היקרה, האם יקום מישהו שיעצור את ההתדרדרות הזאת? רובנו מחכים בכיליון עיניים לשינוי. עברנו הרס של שני בתי מקדש בגלל שנאת חינם, קנאות, חתרנות ועוד. בואו נשנה כיוון ומוטב שעה אחת קודם. אני מוכן להיות חייל בקבוצה שתקום כדי לשנות ולהביא ביטחון, שקט, סבלנות אהבת חינם ותרבות לציבור וכדי שלא נצטרך לשיר בעצב את שירו של אריק איינשטיין, שנכון היום יותר מאי פעם: אוי ארצי מולדתי את הולכת פייפן, שברת לי את הלב לחתיכות קטנות היה לנו חלום, ועכשיו הוא איננו, אני כל כך עצוב בא לי לבכות... הגיע הזמן - נופש שווה לכולם! אני לא יודע איפה לפתוח את הכתבה מרוב זעם של ציבור גדול שאני נמנה בתוכו. ציבור שמרגיש מושפל פעם אחר , ישראל 2020 פעם. אנו בפתח של שנת כבר לא מדינה צעירה, אין מעברות, ביצות וחולירע, ישראל כיום מדינה שמובילה בכלכלה העולמית, השקל חזק, המדינה פורחת ונבנית לגבהים מדהימים ואף לירח רוצים להגיע. בכל מקום ובכל אתר רואים עוד ועוד מנופי בנייה, מיליוני אזרחים יוצאים לטיולים בחו"ל כמה פעמים בשנה, מיליוני תיירים מגיעים ארצה ועדיין אנשים עם מוגבלות מופלים לרעה ועכשיו גם בנושא תיירות פנים במדינה. אני בטוח שהציבור הרחב לא מודע לסבל ולהשפלות שאנו עוברים בכל נופש שאנו יוצאים. אנו משלמים כמו כלם אך מקבלים פחות מכלם. מדוע נכה אשר נופש בבית מלון חמישה כוכבים לא יכול ליהנות משירותי הספא השונים? בתשלום, כמובן. מדוע אין מספיק חדרי נכים נגישים בבתי מלון? מדוע אין מתקן מנוף בכל בית מלון שיאפשר לנכים בדרגת נכות קשה להתקלח במקלחת? מדוע אין כיסא גלגלים לשירותים ולמקלחת? אין צורך 2020 להמציא את הגלגל, אנחנו בשנות ובעולם הרחב כבר מזמן הפסיקו לדבר על הדברים האלה, כי זה מובן מאליו. לא יתכן שנשלם כמו כולם ולא נהנה כמו כולם מהמתקנים. אנו לא נשב בשקט יותר. המגזין הזה בצירוף מכתב חריף יונח על שולחנם של שר התיירות, שר הבריאות, נשיא התאחדות המלונות וכל מנכ"לי בתי המלון ברחבי הארץ שאומר "די, עד כאן! לא נשב בשקט יותר, אנו דורשים פתרונות ומיד!" יתר על כן, בתי המלון בארץ משגשגים תודה לאל ואף מגיעים לתפוסה מלאה, והגיע הזמן שגם הם ירתמו לתיקון המצב, יפתחו את הכיס וישקיעו במה שבאמת מגיע. די לחנות בחנית נכים! כל אדם באשר הוא כשתשאלו אותו אם הוא חונה בחנית נכים תקבלו ממנו את התשובה המידית: "לעולם איני מחנה בחניה השמורה לנכים" אם זה באמת כך, אז מי הם כל אלה ספא לא נגיש. האם כסף של אדם עם מוגבלות שווה פחות או שמגיע לו ליהנות פחות בגלל מצבו הפיזי? בכיף! מקפיצים מהיום חג שמח הסדרה האסייתית 24 המשך בעמוד 2019 אוקטובר | תשרי תש״ף 20