"הארגון - המגזין החברתי של ישראל" | 53 | אוקטובר 2019, תשרי תש"פ

• מו"ל: הארגון - תקשורת שיווק והפקה • מייסד ועורך ראשי: שלמה (מומו) נקוה • עורך: ישראל פרץ • סגן עורך: משה בסעד • כתבים: יניב כהן, ליאור שטיין, שרית בראונר, שגית רחמים, אודי אוליצקי, ליאורה מופת, הדר נבון, רותם גולן, ליאור וייס, לירון אורבך, נירית הראל, סמדר ליבני, ינון לוי ומני ברק. • צלמים: יוני רייך, יוסי לוין, אילנה פינקלשטיין, משה שי, רזי לבנת • עריכה לשונית: יעל קידר, אוראל נקוה, רויטל גרינשפן, ישראל פרץ תוכן העניינים 2019 אוקטובר המגזין החברתי של ישראל • מנהלת תוכן: גילה שטרייבר • דוברות: רויטל רדומסקי • מנהלי מגזין: אלי הורוביץ וגילה ברמן • שליחויות: משה בן חיים, שלומי שם-טוב כתובת המערכת: , יהוד 298 , ת.ד 5 רחוב המעפילים 03-5357133 : פקס 03-5357099 : טל mag.hairgun@gmail.com דוא" ל: מחלקת שיווק ופרסום: 050-5321948 . דוד הוקן - טל 050-3661655 . קרן זכאי - טל 054-7964622 עיצוב גרפי: סיגל מונטיפיורי הפקה והדפסה: כריכיית צבי - תשלובת תעשיות דפוס בע"מ הקלדה: ליאור לוי • מגזין "הארגון" הינו מגזין חברתי א-פוליטי. • אין המערכת אחראית לתוכן המודעות. • לא תפורסם מודעה המפלה לרעה דת, גזע ומין • לא יפורסמו במגזין חברות שתייה חריפה הימורים וסיגריות. • מערכת מגזין הארגון מודה לכל הצלמים ולכל אנשי המקצוע שמסייעים לנו בפעילותנו באמצעות יצירותיהם למען הגברת המודעות של ציבור האנשים עם מוגבלות בקרב החברה בישראל. בשער: גילעד אלטשולר, מנכ"ל משותף, מייסד ובעלים משותף, בית ההשקעות "אלטשולר שחם" דבר המנכ"ל 5 חדשות 8,10,12 משולחנו של מומו – יו"ר הארגון, על כל מה שכואב 14-16,18,20,24 הריאיון המרכזי עם גילעד אלטשולר – מעורבות חברתית כערך מרכזי 26-28,30,32,34 דוד קורן, מנכ"ל ער"ן – "אנו המד"א של הנפש" 38-40,42,46 ילדי איל"ן מתארחים בקייטנה בקיבוץ אשדות יעקב 50,51,54,56 ד"ר איציק ספורטא – חוויות של מתמודד לכנסת 58-60 גני משחקים משולבים ונגישים לילדים – הבשורה בדרך 64-65,68-69 יובל וגנר, יו"ר נגישות ישראל – על העדר נגישות בבחירות לכנסת 72-74 כל יכול מציגה – אקדמיה ללימודי תעסוקת אנשים עם מוגבלות 78-80 מאיה גבע - בנימה אישית 84,82 מדור חדש – נופש בעולם ללא מגבלות 86-89 ספורט צ'מפיון – פעילות ענפה ומגוונת – אברהם תשובה 94,96,98,100,102,104,106,107 פנאי, תשבצים – גיל לוי 112,113 דבר מנכ"ל ארגון נכי ישראל ימים נוראים או שנה טובה לנכים? לקראת השנה החדשה הבאה עלינו לטובה, שנת תש"פ, כמה אנו מייחלים לשנה טובה ומבורכת. כמה אנו מברכים איש את רעהו בברכה המסורתית: "תכלה שנה וקללותיה תחל שנה וברכותיה" מעצם אמירה, ברכה זו, אנו מסכמים ובעצם קובעים שהשנה שחלפה, זו שהסתיימה, היתה שנה 'ברוכת' קללות ומבקשים שהיא תסתיים ובמקומה מבקשים שתחל שנה עם ברכות. נאיבי משהו, אבל כל כך אמיתי עבורנו הנכים, אנשים עם מוגבלות, הקשישים והנזקקים. בעצם כל שנה שעוברת ללא השלמת זכויות הנכים ואוכלוסיות חלשות אחרות כאילו טומנת בתוכה חופן קללות שיש לסלקן מעלינו. לגבינו, במיוחד לגבינו, עוד ארוכה הדרך. אמנם נודה על האמת, עברנו די הרבה במסע הזה למען שיפור איכות חיינו ומתן זכויותינו על פי חוק והשלמת החסר אך עדיין רחוקים מאוד מהשלמת המסע. כל שנה, ערב השנה החדשה העברית וגם ערב השנה האזרחית, אנו שוב שוקעים בתקוות וברכות שבשנה הזו הבאה לטובה נשלים פרקים נוספים במסע הבלתי נגמר הזה ומתפללים שהשנה הזו גם נסיים את המסע ולא נצטרך יותר להילחם כדי לקבל את מה שמגיע לנו בדין. הלוואי. הלוואי שנצליח בכך, הגם שבהכירותי את המערכות בישראל ואני בתפקידי ומעמדי כמנכ"ל ארגון נכי ישראל שנה אני מאוד סקפטי וצר לי על כך. הלוואי ואתבדה ואומר 20 מזה שהפעם טעיתי וקברניטי המדינה הפתיעו והשלימו את המלאכה. אבל עד אז בואו נבחן מה עתיד לקרות לנו בשנה הבאה. לא אגזים אם אומר שדווקא השנה הזו רב הנסתר על הגלוי בה, וזאת משום מה? משום שמזה שנה אין עם מי לדבר. אין ממשלה יציבה בישראל. שנה שלמה התבזבזה לה במלחמות וכיפופי ידיים בין כל מושכי החוטים שם למעלה. ומי משלם את המחיר? תרתי משמע. מי אם לא אזרחי ישראל. ויותר מהם כל אוכלוסיות הקצה, אלה שזקוקים למשרדי הממשלה כדי לשרוד ובראשם כמובן האנשים עם מוגבלות. הבעיה האקוטית והקרדינלית שעומדת היום על הפרק מבחינתנו הנכים זו סוגיית מתן הפעימה השנייה לקצבאות הנכים. זו על פי אך בהעדר ממשלה, במצב של 2020 ההסכם אמורה להינתן בינואר כמעט תוהו ובוהו פוליטי ומעמד שר האוצר על כרעי תרנגולת מי ירים את הכפפה עבורנו. מי יחלץ לעזרתנו וישלים את מה שהובטח וסוכם? אני לא רואה איש כזה כיום ואין לדעת אם יצוץ כזה בהמשך, לא רק בשל המצב הפוליטי הלוט בערפל אלא בעיקר בשל העובדה שלא סופרים אותנו. אנו לא בתכניות העבודה שלהם, של אלה למעלה שאמורים לקבוע ולהחליט וכל עוד שאנו לא בסדר היום שלהם הסיכוי שנתבשר בבשורות טובות לגבינו הוא קלוש. קלוש ביותר. ואף על פי כן, למרות הפסימיות שלי, איני מרים ידיים. איני מוותר ויחד נמשיך להילחם על מיצוי זכויותינו השנה ובכל שנה עד שנשלים את המסע הזה בניצחון! תחל שנה וברכותיה, חג שמח! משה בסעד מנכ"ל 26 78 58 98 100 38 72 14 94 2019 אוקטובר | תשרי תש״ף 2019 אוקטובר | תשרי תש״ף 4 5