"הארגון - המגזין החברתי של ישראל" | 54 | דצמבר 2019, כסלו תש"פ

רציונל תפיסתך ולצערנו כיום המיזם הזה בהקפאה בשל בעיות תקציב, עד כמה אפשר לחבר אותך ואת הקרן שלכם למיזם החשוב הזה על מנת להחיותו מחדש? אני לא יודעת לענות על זה. בטח לא בסיטואציה הזאת, צריך לבחון כל דבר... ברור, נשמח לפגוש אותך בעת שתגיעי ארצה לביקור ולשוחח איתך בעניין, אם זה אפשרי... ברשותך שאלה לגבי התייחסות מדינות העולם המערביות לגבי שילוב אנשים עם מוגבלות בחברה. עד כמה זה קיים? קשה לענות על זה בלי להגיד שקודם כל יש בתוך העולם המערבי הבדלים מאד גדולים בתוך המדינות. יחד עם זאת, אני חושבת שאפשר לראות את ההבדלים מבחינת הסטיגמה. ארצות הברית למשל מבחינה סטיגמתית, יותר מתקדמת מישראל. אנחנו קצת מאחור כי רואים שם אנשים עם מוגבלות בהמון תחומי חיים. ישראל יותר מתקדמת מהרבה מערביות בנושא התחיקתי. יש לנו חוקים מתקדמים שמגנים ותומכים באנשים עם מוגבלות, מה שבהרבה מדינות לא קיים. מבחינת שירותים אנחנו איפשהו באמצע, חלק מהשירותים שלנו מתקדמים יותר וחלק לא, וכאן יש לנו כברת דרך מאד גדולה לעשות. אנחנו נמצאים איפשהו באמצע ויש לנו המון מקום לשיפור. לסיום, מהו החזון והמסר שלך לחמש או עשר שנים הבאות? בוא נאמר שבעוד חמש עד עשר שנים לא תצטרך לראיין אותי על התחום הזה... זה מה שאני מקווה. ומשתי סיבות גדולות וחשובות: האחת, שזה לא ייראה לנו משהו יוצא דופן, וזה פשוט יהיה מציאות חיים נורמאלית. אני יודעת שזה נשמע מאד קלישאתי לחלק מאיתנו, אבל אני באמת חושבת שהתקווה שלנו היא זה שבעוד חמש עשר שנים זה כבר לא יהיה שיח. זה צריך להיות נורמאלי, נורמטיבי, שמתקיים באופן מלא ומשמעותי. זה חזון שמלווה אותנו ואני מאד מאמינה בו. יש עוד כברת דרך לסיים לגבי סטיגמה, וחסמים והתקווה שלי זה שבעוד חמש עשר שנים לא נצטרך לדבר על זה. הדבר השני שאני מקווה שנראה אנשים עם וללא מוגבלות שמדברים מתוך חוזק וכבוד. אנחנו רוצים לראות שיח של צדק חברתי וזכויות אדם, ושל תנועה חברתית מתקדמת. לא רק אנשים עם מוגבלות יכולים לדבר על זה, גם אנשים ללא מוגבלות, אנשים ללא מוגבלות צריכים לדבר על זה מתוך תפיסת צדק חברתי וכך גם אנשים עם מוגבלות ולא מתפיסה של מגיע לי, ורק דופקים אותי. את נשמעת אופטימית מדי וזה מאוד מעודד... בוא נבהיר מה שכולנו יודעים - תמיד יהיו אנשים עם מוגבלות. כולנו לאורך השנים בדרך כזו או אחרת מפאתי גיל וכיוצא בזה איכשהו נצטרף למעגל, ולכן אני לא רואה את התחום הזה נעלם. מה אני כן רואה? שהשינויים שדיברנו עליהם, החברתיים, התפיסתיים, בטח גם הטכנולוגיים, יאפשרו לכולנו להבין שזה משהו שיטיב עם כולם ולכן אף אחד לא עושה רק טובה למישהו, אלא זו צורת חיים, זה תפיסת עולם, זה איכות חיים, וככל שאנחנו מאריכים בשנים האיכות חיים שלנו חשובה כאנשים. ככל שתוחלת החיים עולה הפתרונות שאנחנו צריכים לספק הם משמעותיים, המשמעות שיש לכלכלה הישראלית היא אדירה, ולכן הם לא פתרונות קטנים, אלא פתרונות מערכתיים, שצריכים להיות עם מעוף. ואני חושבת שהשילובים של תודעה, שינויי שירות, פתרונות טכנולוגיים, שיתופי פעולה מתוך תפיסה של צדק חברתי, וזכויות אדם, אמורים להוביל אותנו למציאות הרבה יותר טובה ממה שאנחנו יודעים היום, אני באמת מקווה שזה לא ייקח עשור. שירה, אני מאד מודה לך. שמחתי לערוך עמך את הראיון, הלוואי ובאמת הרעיונות יביאו לצמצום פערים בין כלל החברה. ג'יי ושירה רודרמן בכנסת ג'יי רודרמן ומרלי מטלין, שחקנית חירשת זוכת אוסקר "מקווה לראות שיח של צדק חברתי וזכויות אדם, מתוך חוזק וכבוד" "התנועה החברתית ", מטרתה 20 "לינק לחבר עשרים אחוז מהאוכלוסייה שהם אנשים עם מוגבלות אחוז וההפך, 80 עם והלינק פירושו חיבור והתחברות. זה דואלי. זה לא חד כיווני וזה מה שיפה בחיבור". 2019 דצמבר | כסלו תש״ף 28