"הארגון - המגזין החברתי של ישראל" | 54 | דצמבר 2019, כסלו תש"פ

"תפקידה של האקדמיה הוא להגדיל את השוויון!" ד"ר איציק ספורטא מתייחס לחשיבות ההשכלה בעמוד הפייסבוק שלו: לאחר התמודדות כושלת בבחירות לכנסת האחרונה במסגרת מפלגת 'צדק', חזר ד"ר איציק ספורטא, פרשן הבית שלנו לענייני כלכה וחברה לאזור הנוחות שלו – האקדמיה. הדבר איפשר לנו לבחון בסקרנות את שהוא מפרסם בעמוד הפייסבוק שלו בנושאים האקטואליים והקרובים מאוד לליבו ולתחומי עיסוקו. ולא הופתענו. להיפך מאוד התרשמנו מכמות הפוסטים המושקעים והמצביעים על ראייה חברתית מאוזנת אוטופית משהו המבוססת על השכלה לכול וליתר דיוק על שוויון בהשכלה כחלק מחוסנה וקידומה של חברה נאורה ומודרנית. בחרנו מספר פוסטים מייצגים בנושא להתרשמותכם. המעוניינים להעמיק מוזמנים לעיין בעמוד הפייסבוק של איציק ספורטא , מעניין יהיה לשמוע את התייחסותן של המפלגות והאישים המתמודדים 2.3.20 לקראת הבחירות סיבוב ג' ביום , בכל הקשור להשקעה בהשכלה בישראל. נושא חשוב ביותר שלא זוכה להתייחסות ראויה. 23 – לכנסת ה ד"ר איציק ספורטא סיפק לנו תובנות בנושא בעמוד הפייסבוק שלו וקטעים מדבריו מובאים לפניכם. קרדיט צילום: אוראל כהן ד"ר איציק ספורטא במהלך השנתיים האחרונות מידי פעם נערך מפגש של חלק מהמחזור שלנו בבית הספר היסודי, עברו די הרבה שנים וכמו כמעט זקנים אנחנו מעלימים זיכרונות מהאין מדרכה ועוד. כמעט תמיד מגיעים לשיעורי המלאכה, אותם שיעורים שיוסי יונה ואני כתבנו שני מאמרים שעוסקים בנושא. מתברר שלאף אחד לא נשאר שום זכר לעבודות המתכת שעשינו חלקם בגלל בלאי מוגבר, כמו אותו סבכת ברזל שעמדה בכניסה לבית כדי לנקות את הנעלים מהבוץ שהצטבר עליהן. אני כן שמרתי משהו וביקשו ממני להעלות תמונה, אז אני עושה את זה. אם כבר אני כותב רציתי להתייחס לנושא האפליה בהשכלה שעדיין קיימת ובגדול במדינת ישראל, ראו הפוסטים האחרונים שכתבתי. רק חלק קטן מן התלמידות והתלמידים מבית ספרי כוונו לבית ספר עיוני, החלק האחר כמובן הלך למקצועי כשחלק למגמות כמו נגרות לבנים ותפירה לבנות. אני הייתי אחד מאלו שהלכו לעיוני, בקושי רב סיימתי עם בגרות ולאחר הצבא הלכתי לאוניברסיטה, בר אילן, תל אביב וארה"ב. בארה"ב התקבלתי במזל, במקרה וקצת גם בטעות לאוניברסיטה בחוף המערבי שהייתי צריך להסתכל במפה כדי לדעת לאיפה אני עומד לנסוע. הגעתי והוכיתי בתדהמה האנגלית שלי הייתה די דלה וכל אלו שלמדו איתי באו מאוניברסיטאות כמו הרווארד, סטנפורד, קורנל ועוד כאלה שהאנגלית שלהם הייתה מה ששלי לא. מהר מאוד התברר לי שהם לא חכמים גדולים כמו שאני לא טיפש גמור. במפגשי סטודנטים, בקושי עשרה, נפגשנו לא פעם אם מרצים שבאו כדי להשכיל אותנו. למשל הרברט )1978 סיימון (פרס נובל לכלכלה שאמר שהוא גאה לדבר אתנו, למה שוויון בהשכלה? 2019 דצמבר | כסלו תש״ף 48