"הארגון - המגזין החברתי של ישראל" | 54 | דצמבר 2019, כסלו תש"פ

ארגון נכי ישראל ישמח לעזור לכם בהכוונה ויעוץ. מיטב המומחים של הארגון יסייע לכם לדעת את זכויותיכם ולקבל את המגיע לכם. .03–9415540 אל תחכו - שיחת טלפון אחת אלינו ונסייע קוראים יקרים, אל תתפתו לפנות לחברות כאלה או אחרות. אל תפנו לעורכי דין שגובים מכם כספים רבים ולעיתים ללא תוצאות והאכזבות כואבות. בשבועות האחרונים פורסמו שני דוחות שאפשר להסיק מהם שעתידם של בנים ובנות תלוי במידה רבה בהשכלת הוריהם. ככל שההורים יותר משכילים כך גם ילדיהם יהיו כאלה. כמובן שזה גם מתבטא בשכר. בדיווח שמצוטט בכלכליסט, נכתב שהסיכוי להיות בעל תואר אקדמי בישראל גבוה פי אם אחד ההורים אקדמאי. 7 מנכ"ל אייסף צוטט כך: ש"צרת רבים נחמת שוטים. זה לא מספיק שיש מדינות במצב יותר גרוע מאיתנו". לדברי 7־ ל 1 סמרקנדי, "סיכוי של למוביליות אקדמית זה אומר שאנחנו עדיין בעידן הפיאודלי, שאם אבא שלך היה רופא, יותר סביר שתהיה רופא, ואם אבא שלך היה פחח גם אתה תהיה פחח" (הפנתי כבר לדיווח הזה בתחילת שנת הלימודים..) בדיווח של הלמ"ס מתוך הסקר החברתי נכתב: נמצא מתאם חיובי בין ההשכלה של האוכלוסייה לבין ההשכלה של ההורים. ככל שההורים בעלי השכלה גבוהה יותר, גם ילדיהם משכילים יותר. מבין אלה שלפחות אחד מהוריהם הוא בעל תעודה אקדמית, %- בלבד הם חסרי תעודת 7 כ בגרות. שיעור חסרי תעודת ומעלה יורד 30 בגרות בקרב בני ככל שהשכלת ההורים גבוהה ומעלה 30 יותר. בקרב בני שהוריהם לא למדו כלל (האב, -%60 האם או שניהם), יותר מ הם ללא תעודת בגרות. לא אנסה ליישב בין שני הדיווחים אבל ברור שיש לנו בעיה מה שמראה שמדיניות החינוך ובעיקר המדיניות הכלכלית יצרה מצב של מוביליות יחסית נמוכה, בניגוד לתפיסה שהמערכות קיימות כדי לנטרל כמה שניתן את ההשפעות של הכלכלה בכלל והשכלת ההורים בפרט זה לא קורה. אלא אם כן נניח שילדיהם של הורים משכילים הם בהכרח מוכשרים יותר, ואת זה אני חושב אף אחד כבר לא רוצה להניח. אני יושב במשרד באוניברסיטה אחד מהפריבילגים שיש להם קביעות. בימים האחרונים פורסם הרבה על ההשכלה הגבוהה ועל מה שהיא צריכה לעשות, מנימת הדברים עולה שהאוניברסיטאות הן חברת כוח האדם של המעסיקים ומי שזה לא יהיה, ותפקידה הבלעדי להכין אנשים לשוק העבודה. אבל השוק כמו בשוק אף אחד לא מבטיח דבר והמעסיקים תמיד בצרה שעליה צריכים לשלם העובדים. כיון שביליתי את רוב חיי שנים) במוסד 39( הבוגרים בבעייתי הזה אני חושב שהתפיסה לגביו מוטעית מהיסוד. שותפים לתפישה הזאת סטודנטים, מרצים, המל"ג ורבים אחרים. כולם רוצים מקצוע ומהר, בעיקר מקצו ע שההכנסה בו גבוהה, היי-טק כבר אמרנו, וזהו. שביל זה לא צריך אוניברסיטה אפשר לפתוח מוסדות זולים בהרבה שמלמדים מקצוע, מן בתי ספר מקצועיים של השכלה גבוהה. אוניברסיטה היא מקום שאמור לשחרר את הסטודנטית והסטודנט מטלפיה של האינסטרומנטליות המוחלטת אל עבר משהו שנעשה כדי לעש תו. ללמוד פילוסופיה גם אם אין שכר בצידה, ללמוד היסטוריה או אשורית עתיקה כי זה מעניין. מצד המוסד הוא צריך להבין שתפקידו להרחיב את הדעת ולגרום לכך שאזרחי העתיד לא יהיו נתונים למניפולציות, של הקרויות, רשתות חברתיות, פוליטיקאים ואנשי הון. כמו כן אחד התפקידים החשובים ביותר של האקדמיה היא להגדיל את השוויון. היום קראתי שהמצב בישראל לא הכי גרוע בעולם והסיכוי של מי שיש לו הורה אקדמאי גדול פי ממי שאין לו להשיג תואר אקדמי. לא מעניין אותי מה קורה במקומות אחרים זו בושה שגם מערכת ההשכלה הגבוהה אחראית לה. הגיע הזמן להשכלה לכל בלי קשר למצב כלכלי והשכלת ההורים. המכללות עושות הרבה יותר מהאוניברסיטאות בנידון וגם על זה צריך לעבוד. תמיד אמרתי שאחת האכזבות הגדולות שלי שבכיתות בהן אני מלמד יש נציגים רבים מאוד של המעמד הבינוני גבוה, ועל תדברו איתי על מריטוקרטיה, על זה בפעם אחרת. שוויון בהשכלה? לא כאן ולא ממש אקדמיה זה לא חברת כוח אדם ד"ר איציק ספורטא 2019 דצמבר | כסלו תש״ף 50