"הארגון - המגזין החברתי של ישראל" | 54 | דצמבר 2019, כסלו תש"פ

מצב הנכים בישראל בבעיה: בהשוואה לממוצע במדינות , אחוז ההוצאה OECD ה- הציבורית על סיעוד, גובה הקצבאות ואחוז מקבלי הקבצאות נמוך משמעותית. המצב הזה גורם לארגוני נכים וחבריהם למחות ולדרוש טיפול בנושא. הפגנות, חסימות כבישים ואף עימותים עם המשטרה כל – אלו רק חלק מהפרטיקות בהם נוקטים ארגוני הנכים וחבריהם כדי להעלות למודעות הציבורית והממשלתית את מצבם הקשה. חדשות לבקרים אנחנו שומעים על מחאותיהם של ארגוני הנכים וחבריהם, ועל תביעותיהם מן המדינה להעלאת קצבאות. לעתים חלק מאירועי המחאה מגיעים לכדי התנגשות ומאבקים בהם ארגוני הנכים וחבריהם מוצאים את עצמם נאלצים להשתמש בחסימות כבישים ושיבוש חיי היומיום של אזרחי המדינה כדי להעלות מודעות למצבם. מצד אחד, אפשר לגלות אמפתיה, להבין ואף להצדיק את מאבק הנכים. מצד שני, אולי הגיע הזמן לשאול את השאלה האם הכלים הללו משנים באופן מהותי את מצב הנכים בישראל. הבה נראה: אם נבחן את תוצאות המאבקים הללו בעבר, הם אכן הביאו להישגים מסוימים, אך לא לשינוי משמעותי ועמוק במצבה של אוכלוסיית הנכים בישראל. היה זה אלברט איינשטיין שאמר כי אם אין לחזור על אותו מעשה בציפייה לתוצאות אחרות. יש לבחון חלופות שיכולות להביא להישגים משמעותיים הרבה יותר. נקודת המוצא היא כאילו הממשלה עדיין מקום שצריך לפתור את הבעיה, אבל מבט עמוק יותר יצביע על כך שבעשורים האחרונים, ממשלות עוברות תהליכים ושינויים רבים. המהפכה הטכנולוגית, במידה רבה, מבטלת את הרלוונטיות של ממשלות לאזורי עיסוק רבים. בעבר, ובייחוד בחצי השני של המאה העשרים, מציאות כלכלית, חברתית ותרבותית עוצבה על ידי ממשלות - חזקות. בימינו, אזורים גדולים במציאות נוצרים ומתפתחים מבלי שממשלות נוטלות בכך חלק, וכלים משמעותיים שהיו בידי ממשלות עוברים לשוק הפרטי ולחברה האזרחית. ידע כבר אינו נחלתה הבלעדית של הממשלה . למג ז ר הפרטי יש הרבה יותר ידע, מבחינה איכותית וכמותית. כמות המידע הממוצע שיש לפייסבוק על פרופיל ממוצע גדול פי שש מהתיק המקיף ביותר שהיה בידי השטאזי) המשטרה החשאית המזרח גרמנית (בשיאה של המלחמה הקרה. הון, גם הוא, - עובר לידיים פרטיות ואל תאגידים בינלאומיים, אל קרנות גידור וחברות השקעות. ההון האישי של ג'ף בזוס וביל גייטס שני האנשים העשירים בעולם גבוה יותר מתקציב מדינת ישראל. אחת מתופעות הלוואי של תהליך זה היא השיטוח הממשלתי. נכון להיום, אין גורם ממשלתי אחד שמטפל בנושא הנכים ויכול לקבל החלטות מהירות ויעילות, אלא ישנו אוסף של אנשים בארגונים ומשרדים שונים. המודל ההיררכי שאפיין ממשלות לאורך שנים רבות קרס והשתטח לחלוטין. היום לכל נושא יש "ספקטרום קבלת החלטות" שבו חברים ארגונים ואישים רבים ואין מעליהם גורם מכריע, אפילו לא ראש הממשלה. במציאות הזו הממשלה מתקשה מאוד לקבל החלטות ועל אחת כמה וכמה להוציא מדיניות לפועל. גם אם היא רוצה, הממשלה נתקלת בהמון קשיים פנימיים שפוגעים ביכולת שלה לקבל החלטות ולהשפיע על המציאות של אזרחיה. אזרחיה. לאור המציאות החדשה הזו, צריך להפסיק לבוא אל הממשלה עם בעיות וצרכים. ממשלה כבר לא יכולה לפתור את הראשונות או לתת מענה לאחרונים. אולי הגיע הזמן לאמץ מודל חשיבה אחר לפיו היכולת לשנות את המציאות היומיומית של הנכים נמצאים מחוץ לשדה הממשלתי ומתרכזים בחברה האזרחית. הממשלה בוחנת תוצאות ומנהלת שיח על פי הפרמטרים הבאים: תעסוקה, צמיחה ופריון. על כן, אני מציע להימנע ממאבקים חזיתיים וציבוריים ובמקום זאת, לנסות לייצר עם החברה האזרחית קואליציות כוח, שיתופי פעולה ולהיעזר בעמותות וגופים שונים הקיימים במגזר השלישי כדי לבנות מודלים שעוסקים בגיבוש פתרונות מחוץ לשדה הממשלתי, תוך כדי הישענות על נוסחאות של פתרון וחיסכון שהגופים בחברה האזרחית מייצרים לממשלה באותם תחומים בהם הממשלה מתעניינת. מסגור הפעילות של אוכלוסיית הנכים המונעת מתוך רצון לקדם ולשפר את אחד משלושת אבני הבסיס של הממשלה באופן אוטומטי הופכת את הממשלה לקשובה ופתוחה לשיתופי פעולה. אם המדינה תבין איך הנכים יכולים להפוך להיות כוח יצרני משמעותי התורם לצרכי המדינה באמצעות שילובם בשוק התעסוקה, ולא פחות חשוב, מתן פתרונות אשר מאפשרים לבני משפחות הנכים לממש את מלוא פוטנציאל התרומה למשק. דרישה חוזרת ונשנית מוצדקת ככל שתהיה שעל הממשלה למלא את תפקידה ההיסטורי בפתרון – בעיות תעלה חרס. אם נחזור על אותן הפעולות נקבל את אותן התוצאות. אין סיבה שלא. תשאלו את איינשטיין! מצבם של הנכים בישראל – הבעיה והפתרון: דעה אישית: עובד יחזקאל* *הכותב: לשעבר מזכיר הממשלה וכיום יו"ר חברת ת.א.ר.א, ייעוץ וניהול פרויקטים. "על המדינה להפוך את הנכים לכוח יצרני משמעותי התורם לצרכי החברה" 2019 דצמבר | כסלו תש״ף 65