"הארגון - המגזין החברתי של ישראל" | 54 | דצמבר 2019, כסלו תש"פ

הפנינג בכיכר ספרא ובו תחנות התנסות חווייתיות המדמות מוגבלות ומפגש מעורר השראה עם אדם עם מוגבלות. משחקי כדורסל, מסלול מכשולים על כיסאות גלגלים, גרפיטי נגיש, טעימות גלידה עיוורות, סיורים מונגשים ועוד התנסויות לקהל הרחב מחיי היום יום של הקהילה המיוחדת הזו. פעילויות אלו יתקיימו בירושלים והרצאות ופעילויות אחרות יתקיימו גם בתל אביב. מהכרותי את התחום אני סבורה שאחד הנושאים הכי חשובים בהעלאת המודעות הינו בבית הספר. ללמוד ביחד, לשחק ביחד, לראות אדם שונה מקרוב, ולהבין את עולמו מקרוב. קבוצת גלגלדאנס ואנוכי משתתפים מפעם לפעם בפעילויות שונות בבתי ספר להעלאת המודעות וחשיפה ליושבים בכסאות גלגלים. המפגש עם התלמידים,השאלות, שבירת הקרח במחול המשולב יוצרים שינוי תפיסתי למי שקודם לכן לא היה בקשר עם נכים/ בעלי מוגבלויות. השבוע הלכתי עם חברתי שהינה בעלת תעודת נכה, לראות סרט בקולנוע יס פלנט איילון. כשבאנו לקנות כרטיסים לסרט היא הציגה את תעודת הנכה שלה, בדיוק כפי שעשתה כשהלכה לסרט בקולנוע סינמה סיטי. אולם הקופאית ענתה שאין הנחה לנכים, רק לנכי צה"ל. האמת? התעצבנתי. כי אדם נכה הוא אדם נכה, זה לא חשוב ממה הוא נכה. מתאונת דרכים , רשלנות בלידה או נכה צה"ל. לדעתי השורה התחתונה היא החשובה: הם נכים. פנינו לשאול בהנהלה לפשר האפלייה הזו בין הנכויות השונות , ונעננו בתשובה הבאה: "מדובר בהחלטה פרטית של הבעלים לאפשר הנחה רק לנכי צה"ל". באינטרנט אני מגלה שאני לא הראשונה כבר 2017 שמתרעמת על כך , בשנת היתה כתבה של תושבת ירושלים שנתקלה באפלייה זו ביס פלנט והעלתה פוסט בעניין. בכתבה צויינה גם תגובתם של יס פלנט שבחרו להתייחס דווקא למי שהם כן מעניקים הנחות: "רשת יס פלנט בחרה מיוזמתה להעניק הנחות לכוחות הביטחון,חיילים, שוטרים, שב"ס, כבאים, משרתי שירות לאומי ובהם גם נכי צה"ל ונפגעי פעולות איבה, כל זאת כמחווה מיוחדת". אז נכון, זה עסק פרטי ומותר לבעלים להחליט איזה החלטה שיחפוץ, אבל לי זה השאיר טעם רע. לא מובנת לי האפלייה הזו בין סוגי הנכויות השונות. יש נכה סוג א' ונכה סוג ב'? לא ברור וגם אין נימוק. אני כבר יודעת איפה אני אראה את הסרטים הבאים שלי, לא ביס פלנט, כמחווה מיוחדת... ואסיים בתקווה, כי תמיד יש לי תקווה בלב. כולי תקוה שהציבור בישראל יגלו סבלנות ומודעות לקשיים של האוכלוסייה המוגבלת באשר היא, על כל גווניה, ושנוכל לחצות כביש לאט בנעימות. יש התקדמות בנושא העלאת המודעות מבחינת שילוט וקמפיינים, אני ממתינה לראות מתי יחול השינוי בחברה עצמה. ביומיום. בחניות נכים שנתפסות על ידי לא נכים. באפליות. במציאת תעסוקה לבעלי מוגבלויות. יש עוד הרבה מקום לשיפור 2019 ישראל ביחס לשונה. הרבה מאוד. שלכם, מאיה יס פלנט – לא כולם שווים... 2019 דצמבר | כסלו תש״ף 77