"הארגון - המגזין החברתי של ישראל" | 55 | אפריל 2020, ניסן תש"פ

והיום הבתים גדולים אך ריקים. שומו שמיים, לאן נעלמו התרבות והשיח המנומס? למה אף אחד לא קם וזועק על מה שבאמת מסוכן לנו כחברה? כמה צורם בלב לראות בטלוויזיה אדם שמשקר ועושק אנשים תמימים בו בזמן כשהוא חובש כיפה על ראשו, כמה כואב לראות אדם חובש כיפה מגיע לעשות עבודה אצל אנשים מבוגרים והוא עוקץ אותם בלי רחמים ובמחירי גזל, כמה זה מקומם לראות אדם חובש כיפה אוכל במקום לא כשר, וגרוע ביותר ואף מכאיב את הלב זה לראות רבנים יושבים על ספסל הנאשמים בבית משפט ומשם לבית הסוהר על מרמה, גנבה וגזל. אתם לא שואלים מה קרה לנו כחברה. מה קרה לנו כעם שאמור להיות אור לגויים? דווקא היום, תודה לאל כשאנחנו במצב כלכלי טוב, הכול בשפע ויש ים של ברכה, הכול בהישג יד ובנוח עלינו לשננן את שלימדו אותנו אבותינו ורבינו שהיו מנומסים, צנועים ודוגמא לאנשי משפחה ושלום. מדוע הטלוויזיה שיש לה כוח אדיר לא מקדישה כמה דקות להפיץ מסרים חברתיים? בטלוויזיה יש ים של פרסומות, למה אין תשדירים לדרך ארץ וכבוד לכולם? אני פונה דווקא לחלק מהציבור הדתי, המסורתי והמאמין, שאמורים לקיים את ציווי הבורא, אלה שמאמינים שאבא שבשמיים רואה ושומע הכול, נכון שללכת לשמוע שיעורי תורה זה הכי חשוב ומבורך, אך אדם שחובש כיפה, ציצית ומאמין חייב לדעת שהוא מייצג אמונה, משמעת, כבוד, אהבת אדם, רוגע, סבלנות, תרבות, דרך ארץ ויראת שמיים. אדם דתי, מסורתי ומאמין חייב תמיד להוות דוגמא ומופת. לא יתכן שהיום, תודה לאל, כשיש אלפי בתי כנסת, בתי מדרש ומאות אלפי שעות של תלמוד תורה, המוסר והכבוד לתורה לא יחלחל לציבור הרחב. רבנים יקרים עטרת ראשינו, שבו ביחד ותחשבו, משהו כמו "קבינכנסת" - קבינט רוחני חברתי, לטובת העם, תחשבו איך מובילים מהלכים למען איחוד בין כולם, איך פועלים למען האחר. הרי אתם יודעים שאסור שנהיה מפולגים, אסור שכול רב יחשוב רק על הציבור והחצר שלו. אף אחד לא מבקש שתסגרו את העמותות שלכם, אלא רק שבו ביחד מספר פעמים בשנה ותחשבו ביחד רק על העם. דברו עם התלמידים שלכם שישמעו להוראות הממסד, אסור שהציבור יראה בחלק מכם חלק שמזיק למדינה ולחוקיה. כולנו בניו של בורא עולם, ולבורא עולם, ישתבח שמו לעד, אין העדפה כלפי יהודי זה או אחר. הרי כתוב במקורות: ישראל, על אף שחטא ישראל הוא. עברנו בחירות מביכות "שהמנהיגים" שלנו לא חסכו במילים קשות ובוטות אחד על השני בלא כבוד, בלי התחשבות בעם שיושב כל ערב ושמע את הדברים הבזויים שהטיחו אחד בשני רק כדי להגיע לכנסת. דווקא בימים אלו כשכולנו נושאים בחרדה וביראה את עינינו לשמיים בתפילה למלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, אבינו שבשמיים, שימגר את מגפת הקורונה המפחידה, הקטלנית והאכזרית שבאה לעולם, אני פונה דווקא אליכם אחינו חלק מהדתיים, המסורתיים והמאמינים בפרט ואל הציבור בכלל, על כולנו מוטלת החובה להסיר את המחלוקות שבינינו ולראות בכול אחד את הטוב שבו ויש המון טוב. להישמע להוראות, להוות דוגמא לחיקוי, לעזור מרצון בנטל במדינה. גם אם צריך לצאת ולקטוף תפוזים ודברי אוכל, כי אין פועלים ואנחנו במצב חרום, חשוב להתנדב לעזרה, לחיות בזכות ולא בחסד, כיאה לילדיו של אבא בשמיים. אתם החרוצים/ות, גיבורים/ות שקמים כול בוקר גם בנץ החמה לתפילת שחרית, בצהריים לתפילת מנחה ובערב לתפילת ערבית, אתם שבאים כול יום לשעורי תורה ללמוד משנה, זוהר, גמרא ומוסר, אתם שצמים כמה פעמים בשנה ומתפללים לשלומכם ולשלומם של כול היהודים ואזרחי העולם, אתם שיודעים לחגוג את החגים כמו שכתוב, אתם שעושים צדקה וחסד בנסתר, אתם שלימדתם אותנו מה זה גמ"ח לכול דבר, אתם שישנים בסוכה בחג סוכות, אתם שמספרים לנו בשעורי תורה על האנשים הצדיקים, אבותינו, שחרפו נפשם למען השם והעם ועוד המון דברים מקודשים ומבורכים, אתם למעשה עץ חיים למחזיקים בה, אתם חייבים להיות כמו שכתוב: "והיו רואות עיניך את מוריך..." כן, ממש כך, אתם חייבים להיות חוד החנית! אתם צריכים להיות הדוגמא הטובה לכולנו בהתנהגות, בסבלנות, בכבוד לכולם. ברגע שאתם לבושים במדים של מאמיני השם, אתם צריכים להרגיש שזכיתם להיות תלמידים באחת מאוניברסיטאות היוקרתיות לקצונה בעולם, להבדיל. הציבור צריך לראות בכם משהו מיוחד. משהו שכבוד, גאווה ועונג להסתכל עליו, כציווי של הבורא מאתנו להיות דוגמא ואור לכול עמי העולם, לעשות נחת רוח ליוצרנו, בוראנו ואלוהינו, שהוא אלוהיי כול העולמות! ממש לסיום, אני מקווה שבבוא היום, שיהיה במהרה, כשנוכל לחזור ולפקוד את בית הכנסת, שכל אחד יזכור את הצעד הראשון שלו בכניסה לבית הכנסת, אחרי המגפה הזו. אני משוכנע שחום מיוחד רווי בהתרגשות, יציף את ליבנו ברגע שנחזה מחדש בספר התורה. זו תהיה הרגשה עילאית, אלוהית. חשוב שננצור את ההרגשה הזו בליבנו לעולם ועד. יהי רצון שזה יקרה בקרוב. בקרוב ממש. ובס"ד נעשה ונצליח כולנו ובא לציון גואל ורווחה לכל עם ישראל, אמן ואמן! דז'ה וו - מגפת הקורונה החז ירה אותי למגפת ...50 - הפוליו בשנות ה בימים אלו של חוסר וודאות, כשדאגה וחרדה גדולה נשקפת לחיינו במדינה בעקבות התפרצות מגפת הקורונה, אני 50- שנה אחורנית אל שנות ה 65 חוזר עת פרצה בעולם ובארץ מגפת הפוליו האכזרית והקטלנית שפגעה בילדים. אז באותם ימים נשמעו זעקות ובכי בעשרות אלפי בתים ברחבי המדינה. בתי החולים היו מלאים 2020 אפריל | ניסן תש״ף 17