"הארגון - המגזין החברתי של ישראל" | 56 | יולי 2020, אב תש"פ

. תמיד טוב להודות 1 ועל כול רגע... בחודשים האחרונים, תוקף נגיף הקורונה הקטלני את העולם וגם את מדינתנו הקטנה והטובה, אין לי מושג מדוע זכה לשם קורונה. בתורת הקונספירציות האישית שלי אני חושב שחברת בירה מסוימת מינתה איזה מדען סיני כדי שיפתח מגירה שאסור היה לו לפתוח כדי לחסל את החברה שמייצרת את בירת הקורונה המרעננת, או שאיזה עובד במעבדה בסין ניסה בהוראת שירותי הביטחון הסיני להוציא נגיף מקופסא כדי לראות מה כוחו של הנגיף וכדי להיות מוכנים למלחמה הביולוגית הבאה. המדען שפתח את הקופסא כבר מזמן הפך למזון עבור הדגים. ככה אני חושב, במיוחד שאין אף מומחה שסותר את מחשבתי... אז כמו שכולנו מרגישים בחודשים האחרונים תוקף את העולם נגיף אלים והורג מאות אלפי אנשים ובמיוחד מבוגרים ששרדו את כל תלאות החיים, אך נגיף שבקושי רואים אותו חיסל להם את שארית חייהם. ליבי איתם. נגיף הקורונה שינה בין לילה את חיינו הטובים, היפים, מלאי העניין והכיף. עד לפני כמה חודשים אנשים תכננו לכמה חודשים קדימה אירועים, מסיבות, חתונות, בר מצוות ומה לא? חופי הים היו גדושים בבני אדם, אוניות פאר מלאות בתיירים שטו בים, בשמיים טסו עשרות אלפי מטוסים, תושבי ערים התלוננו שיותר מידי תיירים מבקרים בעירם, ילדים שיחקו בפארקים, מסעדות קמו כמו פטריות אחרי הגשם, מופעים התקיימו בגנים הגדולים, אצטדיוני הכדורגל והכדורסל היו עמוסים לעייפה, מכבי תל אביב הייתה במומנטום מצוין ביורוליג, הקניונים היו מלאים וגם בתכנון להגדיל את המקומות כך שיותאמו לעוד אלפי אנשים, בנייני משרדים נבנו לגבהים עצומים... במילים אחרות, עשינו מה שבא לנו, בזבזנו את מה שבא ליד, ואפילו קצת יותר, הכול היה ורוד - גן עדן של ממש, עד שהגיע נגיף הקורונה והרס את כל התוכניות שבנינו. הבדיחה אומרת אם אתה רוצה להצחיק את אבינו שבשמים, ספר לו את התוכניות שלך. מי חשב על מסכות? מי חשב על אלכוג'ל? מטר 100 מי חשב שלא נוכל לעבור מהבית? מי האמין ש"נחגוג" את חג הפסח לבד בבית? מי חשב שפורים ויום העצמאות יהיו ימים עצובים, ושלא נדבר על יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל שהשאיר את המשפחות היקרות שאיבדו את יקיריהם למען הגנת המולדת לבכות לבד בבתיהם. באופן אישי, נקרעתי מהמצב, ליבי כאב לשמוע את המשפחות השכולות, מלח הארץ, מבכות על שהן רוצות להגיע לקברי יקיריהם והממשלה מבקשת מהם לטובת בריאותם שלא יגיעו, מי האמין שיבוא יום כזה לעולם? חשבנו שהדור הצעיר לא יחווה מלחמות, עוני, רעב, מחלות וייסורים כמו הדור הבוגר של המדינה. אבל מחשבות לחוד ומציאות לחוד. מה שהיה עד לפני כמה חודשים מכיף של החיים שהיינו בגן עדן, טיילנו, בילינו, קנינו, שכרנו וקנינו בתים, טסנו לכול העולם במחיר של כרטיס רכבת, היינו בשיכרון של החיים ולא הערכנו את מה שהיה, למרות כל השפע שהיה לנו היינו עצבנים, לא מנומסים, חצופים, לא רואים ממטר אף אחד והטלוויזיה משולחנו של מומו חמש תובנות בעקבות מגפת הקורונה: יו"ר ארגון נכי ישראל ולוחם למען זכויות הנכים והחברה 2020 יולי | אב תש״ף 12