"הארגון - המגזין החברתי של ישראל" | 56 | יולי 2020, אב תש"פ

כמו תמיד תורמת לגועל נפש הציבורי כדי למכור לנו פרסומות. עכשיו אנחנו צריכים לחשב מסלול מחדש. אולי יבואו מחדש ימים טובים ונלך בלי מסכות, נצא לבלות ביחד ולא נגיד יותר אני הולך למקומות שאין בהם ישראלים, שנכבד אחד/ת את השני/יה, שנפסיק את המילים ההרסניות ומשפילות כמו: ערסים, דוסים, אשכנזים, ספרדים, רוסים, אתיופים, ערבי, שנדע שבכל רגע נתון, הכול יכול לחזור ובגדול ורק שנסתפק במה שיש לנו ונכבד אחד את השני, שנפסיק את הקניות החזיריות שלנו ונישן במיטה בגודל שלנו. רק אז, בע"ה יתברך, יש סיכוי יותר טוב שנעבור כל דבר ביותר הצלחה, אמן!!! . זה הזמן לסדר 2 חדש... נגיף הקורונה שתקף ושינה את העולם הביא איתו גם כמה דברים שאולי עוד ילמדו בבתי הספר, באוניברסיטה ובכלל בחיי היום יום של כולנו. רבים מכם יסכימו איתי שלא זכינו מאז קום המדינה לראות כזאת סבלנות ברחובות כפי שחווינו בימי הקורונה, כמו שמירת מרחק בתורים לסופרים, למזון, בכספומטים, בחניות ובכלל בכל מקום שהיה צריך לעמוד בתור. תופעת שמירת המרחק בין אנשים, שהיתה צריכה להיות מושרשת בנו כבר לפני הרבה זמן ולא שמו דגש עליה זכתה לאימוץ רק בעקבות צרת הקורונה שפקדה אותנו. לצערי, מדינה ישראל שהגיעה להישגים בתחומים רבים בזכות אנשים מוכשרים, נעצרת דווקא בדברים הקטנים והמעצבנים שמקשים את החיים לאזרח. לפעמים מצאתי עצמי צועק מהרכב לעבר אנשים שעמדו בתור: "הלוואי שנמשיך להיות כאלה גם שהנגיף יחוסל..." האבסורד הוא שדווקא נגיף הקורונה תרם לנהגים שיצאו לעבודה ליהנות מנהיגה בכבישים. זאת הייתה ממש הרגשה כמו בימיה הראשונים של הקמת המדינה: ללא פקקים וללא צפצופים... ממש עונג של נסיעה בכביש. אפשר היה להגיע בבוקר מירושלים ללב תל אביב בזמן קצר וללא עצירה. כביש איילון וכבישים בכל הארץ היו פתוחים כאילו גרים כאן כמה מאות אלפי בני אדם ולא מיליונים. 9 : תמיד טענתי שהמדינה קטנה עלינו מיליון תיירים ומיליוני 3 - מיליון אזרחים ו כלי רכב על תשתיות המיועדות במקרה מיליון אזרחים, יוצרים כאן 4-5 - הטוב ל סיר לחץ שחסר למישהו לפתוח את המכסה. כמה מאיתנו שאלו מדוע היה צורך בהגעתו של נגיף כדי שננהג בכבוד ובסבלנות? למה צריך מלחמות כדי שנכבד אחד את השני? אני מקווה שנלמד, הלוואי, משהו מהתקופה הארורה שפקדה את ארצנו האהובה, תקופה שבה הוכח שוב כמה אנחנו אוהבים אחד את השני כשיש מצב חרום. הלוואי שנאמץ מספר דברים מהתקופה הראשונה של פרוץ הקורנה כמו: קרוב לבבות, נחדל בשימוש בלשון הרע, נחדל לכתוב דברים איומים באינטרנט, נכבד כל אדם באשר הוא, כי באמת זה מה שנחוץ כרגע אחרי שקיבלנו סטירה ללחיים החזירים שלנו... .אצלנו כמו תמיד, 3 לא מוכנים! לאחרונה קבלנו עוד הוכחה שאנחנו שוב מבולבלים ולא מוכנים לכלום והפעם כשנגיף הקורונה הגיע לישראל. באופן אישי אני סבור שמישהו אי שם בסין פתח קופסא שהיתה מונחת במגירה שאסור היה לו לפתוח, אלא רק במצב מלחמה ביולוגית שלא נדע וכך החלה המגפה. ושוב הוכח בפעם המי יודע שלמדינת ישראל, שבכל ימות השנה מוקפת באויבים וסכנה קיומית מרחפת מעלינו ורק המזל ובורא עולם מציל אותנו, אין למעשה תכנית חרום, וכך גם הפעם התברר שאין לנו תכנית מגירה למצב חרום מסוכן. ישראל שוב לא היתה מוכנה. אין ספק שלישראל יש הישגים בתחומים רבים, אך עדיין יש מערכות שסובלות מתשתיות רעועות ומחוסר מקצוענות. מערכת הבריאות שהוזנחה בצורה נפשעת במשך שנים רבות נמצאה במערומיה, בזמן שהאזרח ישב מול מסך הטלוויזיה וקסס ציפורניים כששמע את מנכ"ל משרד הבריאות אומר עשרות אלפים ידבקו במחלה, אלפים ימותו ולמערכת הבריאות לא היתה תשובה, איך אפשר היה ללכת לישון כששומעים כאלה חדשות? נכון, יש טענות על מערכת הבריאות אך הפעם נסחפנו לכישלון הגדול של כל ממשלות ושרי הבריאות שבאו לעשות סיבוב פוליטי על הבריאות של כולנו. נשאלת השאלה למה לא עמד נציג מהרפואה בראש מערכת הבריאות? ממשלות מתחלפות, שרי בריאות באים והולכים ואף רחובות ריקים מאדם בעקבות נגיף הקורונה ששינה את העולם 2020 יולי | אב תש״ף 13