"הארגון - המגזין החברתי של ישראל" | 56 | יולי 2020, אב תש"פ

התורה המענגים כל נפש. אחרי זה ללמוד ולשנן את הדברים לילדיי ולבני משפחתי. שיעורי התורה מלמדים אותנו לצמצם הוצאות מיותרות, לכלכל את מעשינו בתבונה, דרך חיים, להסתפק במעט ולשמוח במה שיש לנו והחשוב תמיד להודות לקדוש ברוך הוא, על מה שיש לנו (ברוך השם - אין לי חברות, אין לי מגרשים ואין לי תוכניות חיסכון). אני אדם רגיל עם צרכים מיוחדים מן הישוב, שאוהב את הציבור ולא משנה מאיזה עדה, גזע, דת ומין הוא בא. בשיעורי התורה לומדים בין היתר, שצריך לשמור על שקל לבן ליום שאין לדעת מה ילד.... ושצריך לקנות את מה שזקוקים ולא לשחק אותה "שפוני מוני"... בשיעור התורה לומדים גם איך ולמה צריך לכבד את מה שחלק מאיתנו שוכחים: כבוד ההורים והמשפחה, כבוד ועזרה לזולת ובעיקר - לא בחיל ולא בכוח הממון יהיה שלך! ראיתי בחיי ואני מניח שגם אתם ראיתם ושמעתם על אנשים שהיה להם הכול והם המשיכו לרוץ ולרוץ ולרצות עוד ועוד עד שנגמר להם המסלול... ואז, השם ישמור, מה שקרה. הם חוו את הנפילה כמאמר הפתגם: מאיגרא רמא לבירא עמיקתא. יתר על כן, בשעת שיעור תורה, מעבר לזה שזה חשוב לנשמה ולבנאדם, זה גם שעת חברותא. המפגשים יוצרים חברות בין הבאים, תפילות משותפות לבריאות, שמחות, ימי זיכרון ליקירים שלנו, מידע על אורח חיים רגוע יותר ובעיקר שמחת חיים. אחד הדברים שאני מצפה שיוסיפו לשיעורי התורה זה שכל רב ש'מרביץ תורה' יסיים או יתחיל את השיעור בעידוד הקהל לעשייה למען החברה ויסביר את חשיבות העשייה למען החברה למען הזולת. הייתי מאוד רוצה שכל רב ישאל את הקהל שלו מה היא עשתה באותו שבוע לטובת החברה. אבל חשוב לי ולציין ולהדגיש שכל מה שעושים הוא לשם שמיים בלי להזכיר כמה ואיפה וכמובן גם שלא לצלם את המעשים, כמו שאומר הפתגם הידוע: "אין ברכה שרויה אלא בדבר הסמוי מן העין". אני משוכנע שהקהל השומע את הדברים האלה יפנים ויחפש לעשות איזה מעשה טוב אחרי השיעור. דווקא בימים אלה חובה על כולנו, דתיים ולא דתיים, אזרחים ותיקים ועולים חדשים לפעול ביתר שאת ולעזור אחד לשני כמו שאומרים כל ישראל ערבים זה לזה. אני מאמין שנושא זה יהווה תוספת משמעותית לשיעורי תורה, לקהל, לרב ולחברה בכלל. תארו לכם, שמאות אלפי אנשים ההולכים לשמוע שיעורי תורה, שרובם עושים דברים טובים ביום יום, יחפשו לעשות עוד מעשה טוב אחד כדי לספר אחר כך בגאווה לרבים על תרומתם לחברה. איזה תרומה חשובה זה להם ולחברה בכלל. תחשבו על זה ותדברו עם הרבנים שלכם על כך, באזור מגוריכם. תעודדו את הנושא ותבואו עליכם הברכה. אמן! ונסיים עם משהו ששוכב אצלי בלב: "כמעט הפספוס הגדול..." קוראים יקרים, בחרתי הפעם לכתוב במדור שלי שורות אלו כדי להוציא מהלב משהו ששוכב אצלי כבר המון זמן וכדי לשתף אתכם בעקבות פניות רבות שפונים אלי בשאלה הפוליטית אולי אפילו המתבקשת: מתי? ולמה לא?... אז פתחתי בכותרת: "כמעט הפספוס הגדול..." והכוונה לכך היא שציבור האנשים עם מוגבלות כמעט מפספס סופית הזדמנות היסטורית חברתית חשובה להכניס מספר נציגים לכנסת. עד כתיבת שורות אלו עדיין לא קם פוליטיקאי/ת אחד/ת שנבחר לכנסת מתוך רצון לייצג אנשים עם מוגבלות. נכון, תמיד מציינים שיש מספר לא מבוטל של חברי כנסת עם מוגבלות המכהנים בכנסת כמו: אילן גילון, אמיר פרץ, מיקי רוזנטל, עופר שלח, קרין אלהרר, אבל, וכאן האבל הגדול - נושא הנכים בכלל לא נמצא אצלם על סדר יום! ממש כך. למעשה, עד היום לא קמה קבוצת מנהיגים לציבור האנשים עם מוגבלות בכנסת למרות שיש פעילים שעושים עבודת קודש למען הנכים בכנסת. חשוב להזכיר ולזכור, בישראל חיים מיליון אנשים עם מוגבלות, לזה 1.4 תוסיפו את בני המשפחה והנה לכם ציבור עצום. לציבור הנכים יש פחות או יותר אותם צרכים ודאגות בחיי היום יום. תארו לכם שהציבור שלנו היה פעם אחת מתארגן ומתאחד כדי להוביל מהלך פוליטי - הקמת תנועה חברתית נטו לטובת החברה בכלל ולטובת ציבור האנשים עם מוגבלות בפרט. אין אדם עם מוגבלות שלא מייחל לרגע הזה וכמה שהציבור שלנו סובל בגלל ריבוי העמותות שחלקם הגדול מיותר לחלוטין. התמזל מזלי ותקופה טובה ומאתגרת 20 - אחת הייתה לנו לפני יותר מ , שנה שבה 1998 שנה. זה קרה בשנת ביקרתי בעשרות בתי חבריי הנכים, ערכתי כנסים בבתיהם, הדבקתי עשרות אלפי מדבקות בכל רחבי הארץ, עליהם היה כתוב: "מומו לוחם למען שוויון זכויות הנכים". באותה שנה גיבשתי קבוצה שתשמש צוות מוביל למשא ומתן. בקבוצה היו החברים: אריה צודקביץ' ורוני שריבר זיכרונם לברכה, יומטוב כהן, יהודה לשם, שמחה בניטה, עלית שמואלי ומשה בסעד שיבדלו לחיים טובים וארוכים, יחד גיבשנו מסמך דרישות סעיפים לדרישה מהמשלה. 18 בן זאת הייתה פעם ראשונה שקבוצה של חברים וחברות נכים, רובם נכי פוליו, שישבה ביחד עם כל המטענים שהיו לכל אחד ואחת מההיסטוריה של כל מיני ניסיונות עבר שהם ניסו להוביל ולא צלחו. במהלך השנה נפגשנו עם מומחי כלכלה ויועצים משפטיים כדי לתמחר את הדרישות שלנו. במקביל, נפגשתי בכל ערב עם נכים מכל הארץ ובמיוחד עם חבריי עוד מימי בית ספר ״תקומה״, שהיה בית ספר מיוחד לנכי הפוליו, ביניהם: יצחק אוליאל, שלום מ ש ו ל ח נ ו ש ל מ ו מ ו 2020 יולי | אב תש״ף 18