"הארגון - המגזין החברתי של ישראל" | 56 | יולי 2020, אב תש"פ

אלה ואם הם קיימים זה בהחלט מדאיג מאוד. הקושי הכלכלי, אובדן התקווה ואופן הפרנסה, הסגרים למיניהם, תחושת הבדידות וההרגשה של חוסר האונים בהחלט יכולים להביא אנשים שנמצאים בייאוש לשימוש בסמים. אני גם מודאג מהתגברות של אלימות פיזית ומילולית בקרב המשפחה והחברה, מעשי ביזה. כאן צריכים לבוא לידי ביטוי ביתר שאת גופי הרווחה של הישובים השונים של השלטון המקומי שמאוד מעורב בכל הקשור לקורונה ולתוצאותיה. כאן גם המקום לחזק את העובדים הסוציאליים שמחאתם גוברת וחייבים לחזק אותם, לתגמל אותם כיאות ולחבק אותם. האם לא צריך להכין תכנית טיפול והנחיות מתאימות להתמ ו ד ד ו ת בק ו ר ו נ ה לאוכלוסיות מוחלשות: קש י ש י ם , א נש י ם עם מוגבלות, נכים? עליהם מדברים פחות. בוודאי. זה חייב להיות חלק מהמכלול הכולל בטיפול בכלל אזרחי ישראל. עוצמתה של מדינה נבחנת בטיפול בחוליות החלשות שלה ובוודאי התייחסות מיוחדת לנכים בעלי צרכים מיוחדים, לאנשים עם מוגבלויות מחייבת תשומת לב מיוחדת באשר הקושי הכלכלי והנטל עליהם רב יותר מהאוכלוסייה הכללית. הטיפול בקשישים מחייב תשומת לב מיוחדת ובכלל זה למנוע מהם בדידות. אנשים עם מוגבלויות וגם נכים חשופים יותר להידבקות ויש לשמור עליהם מכל משמר ויחד עם זאת להבטיח להם חיים עם איכות. עכשיו כשמתברר שמדינת ישראל אשר כיכבה במהלך המשבר כאחת המדינות המובילות בטיפולה בנגיף והפכה למדינה 'אדומה' בעקבות הגל השני, מה עלינו לעשות? נ כ ו ן ל ז מ ן ר א י ו ן ז ה שההתפרצות של הנגיף נדבקים 2000- גוברת, יש כ ליום חולים קשה. יש דאגה 300- וכ רבה מה צופן העתיד ואיך לנהוג. לפני כשבוע המדינה הטילה מספר מגבלות כמו הפחתת מספר המשתתפים בחתונות, בהתכנסות ובחדרי הכושר ובברכות. (דבר שבוטל בינתיים – י.פ) צריך לבחון האם יש תוצאות ממשיות להגבלות אלה. באם לא נראה הקטנה משמעותית של הנדבקים דרכי פעולה. האחת 2 ישנם – להטיל סגר מלא על המשק לפרק זמן מוגבל של שבועיים שלושה ולחשב מסלול מחדש. זהו מהלך קשה עם משמעויות דרסטיות ודרמטיות על המשק. השנייה – להטיל "סגרים נושמים" בהם תהיה הגבלה על התקהלויות של בני נוער בערבים ובלילות, סגירת תנועה בימים מסוימים במהלך השבוע. סגירה של פעילויות שאין להם משמעות כלכלית קיצונית תוך פיצוי נאות לבעלי העסקים שייפגעו. אני רוצה להדגיש שכל סגירה שהיא ללא פיצוי כלכלי הולם לנפגעים יכולה להיות הרת אסון ולכן יש לתכנן כל צעד של סגירה בקפידה רבה טרם הפעלתו. אם אני צריך לבחור בין שתי האפשרויות – אני בוחר באפשרות השניה. הדבר הכי חשוב לטעמי ליד כל החלטה חייבת להיות תכנון מראש איך פועלים לאחר מכן, בהנחה שנתגבר על ההתפרצות ונפחית את התחלואה כדי שלא נחזור על טעויות העבר. ניסוי וטעייה מבוקרים חייב להתקיים. הצגת התוכניות לטווח ארוך לציבור תחזק את האמון של הציבור בפעולות הממשלה ותביא לתקווה ואופק לכל אחד מאיתנו. היינו עדים למעין חילופי משמרת במעבר בין המשבר הראשון לשני: ממשלה א' התחלפה עם ממשלה ב' -אחדות, שר הבריאות התחלף, מנכ"ל המשרד התחלף. פרופ' סדצקי פרשה...האם החילופים הללו פגעו בהיערכותנו בכל התחומים לגל השני וגרמו לעלייה דרמטית בתחלואה? אינני רוצה להתייחס לשם זה או אחר אבל אי אפשר מבלי לציין את תרומתם של משה בר סימן טוב ופרופ' סדצדקי בניתוח משמעויות המגיפה הזו ובהצגתם לדרג מקבלי ההחלטות. מגיעה להם תודה רבה מהציבור. הצוות הנוכחי של משרד הבריאות, השר והמנכ"ל אחזו את ההגה תוך כדי סערה. אני יודע וגם שותף להיוועצויות רבות שלהם עם אנשי מקצוע רבים. פרופ' סדצקי עדיין בתפקיד ונהפוך הוא. יש החלטות מצוינות של יולי אדלשטיין ובעיקר ההנחיה שלו להגביר את קצב הבדיקות. כיצד ניתן להסביר את כשל ו ן הקמת המערך המיוחד לטיפול בקורונה – "המכלול" וזאת ע"י גורמים במשרד הבריאות לפחות לפי הפרסומים? אין לי מושג ואינני רוצה להתייחס לנושא שלא בדקתי אותו בעצמו. במצב שנוצר, האם אין מקום להציב 'מפקד קורונה' שיוביל וינהל את המערכה ממש כמו מצביא בצבא? הנושא כרגע לא רלוונטי. אני מניח שפרופ' גמזו, שמונה כפרוייקטור ידע להפעיל נכון את פיקוד העורף, קופות החולים, הרשויות המקומיות, מד"א ויתכלל את פעילותם. "יש להטיל 'סגרים נושמים' ולתת פיצוי נאות לבעלי העסקים שייפגעו" "אני מודאג מההיערכות לחורף הקרוב בו הקורונה והשפעת ישמשו בערבוביה. יהיו מאות אלפי חולים עם שפעת שנצטרך לאבחן אותם ולבדל אותם מחולי הקורונה." 2020 יולי | אב תש״ף 26