"הארגון - המגזין החברתי של ישראל" | 56 | יולי 2020, אב תש"פ

דבר מנכ"ל ארגון נכי ישראל משה בסעד ממשלה חדשה, זמירות חדשות... זוכרים את המערכון של הגשש החיוור על העלייה מרוסיה? על השאלות ותשובות? שייקה לוי עונה בלי שהוא מבין מילה ברוסית באופן טבעי: "הם שואלים את אותן שאלות ואלה עונים את אותן תשובות..." בעצם בא לומר שאין חדש תחת השמש. עולם כמנהגו נוהג וכך ניתן להגדיר גם המצב אצלנו. השנים חולפות, ממשלות מתחלפות והבעיות נותרות ומבקשות פתרון ועדיין אין. אנו תמיד אופטימיים ומקווים שהממשלה והגורמים השלטוניים ישלימו את מערכת החקיקה להסדרת זכויות הנכים אך כל פעם מחדש מתברר שציפיות לחוד ומציאות לחוד. עד שנדמה שבעצם הרעיון הוא לנהל את הבעיות ולא לפתור אותן. כך המערכת השלטונית שומרת על עצמה ושורדת לאורך זמן. תארו לכם שיפתרו את הבעיות שלנו, אז מה יוותר להם לעשות? כלום וזו מבחינתם בעיה. על פניו הבעיות שלנו אינן כאלה קרדינליות שלא ניתנות לפתרון הן אפילו קלות מאוד לפתרון. זה רק עניין של החלטה. קחו לדוגמא את התשלומים עבור ניצולי השואה המעטים שעוד נותרו בחיים. פעם אחר פעם ובמיוחד לקראת יום הזיכרון לשואה ולגבורה, נשמעים הקולות והזעקות של אותם ניצולים המבקשים לסיים את חייהם בכבוד עם תנאים אנושיים: מעט חימום בבית, מזון וביגוד. מה בסך הכול ביקשו ועד כמה קשה לקיים. זה מדהים ומתסכל עד כמה המערכת אינה יכולה לפתור בעיה שעל פניה מאוד פשוטה וקלה לפתרון. זה עניין כספי וגם הוא לא בשמיים אז למה הוא לא ניתן לאותם קשישים ניצולי שואה שימיהם ספורים ממש? זו פשוט השיטה: או שהכלב ימות או שהפריץ ימות. לאמור אין רצון אמיתי לפתור בעיות אלה. למשוך זמן, לתת פתרונות חלקיים בלבד ולתת תמיד תחושה שיש קושי אמיתי בפתרון הבעיות. הלוואי שאני טועה והלוואי שהממשלה החדשה שקמה איכשהו על בסיס של אחדות לאומית תשנה את הקונספט הקבוע הזה ותפעל למען פתרון בעיות של החברה בישראל. והאמת, יש תקווה לאופטימיות שלי משום שהרכב הממשלה המנופח ודובר על כך מספיק ואני לא מתכוון להוסיף, יש בו מספר לא מועט של שרים ושרות חברתיות. ממש כך. ביניהם: עמיר פרץ, איציק שמולי, אורלי לוי אבקסיס, גילה גמליאל, מירב כהן, חילי טרופר ועוד. וזה נותן תקווה שאם הם ירימו קול זה בהחלט יכול להוביל לגישה חדשה ומבטיחה. נשאר אופטימיים ונקווה שכך אמנם יקרה. ימים יגידו, הלוואי! שלכם, משה בסעד 2020 יולי | אב תש״ף 5