"הארגון - המגזין החברתי של ישראל" | 56 | יולי 2020, אב תש"פ

בפעם האחרונה שכתבתי כאן, זה היה לפני חג הפסח אותו חגגנו כמו כל עם ועדיין zoom ישראל באמצעות ה- היינו בסגר של בתי עסק ובתי ספר. כמה קשה זה היה לי וגם לקבוצתי הרוקדת שהאלמנט החברתי בה משמעותי מאוד. עם הזמן זה הפך להיות קשה יותר, אנשים לא יצאו, לא עבדו, לא היה להם אפילו כלבלב לטייל עימו בחוץ. רק ישבו בבית למעלה מחודש ולא יכלו לסבול את ההסגר הזה. והאמת? גם לי היה קשה, אני שתמיד יש לי מצב רוח, שאמא אומרת שצריך לשווק אותי כתרופה נוגדת דיכאון, אפילו לי בשבוע אחד היה כבר יותר מדי. בלי גלגלדאנס, קבוצתי הרעשנית, החיה הרוקדת. והתכנסתי בעצמי. במחשבות. ופתאום חשבתי לעצמי, שאני כל כך מבינה אותם. את אלו שלא השבועי zoom נכנסים ל- אלא נכנסים לתוך עצמם. ואין להם כוח לחייך, ואין להם ממה לשאוב כוחות. באותו רגע הרגשתי אותם כל כך וידעתי שאני חייבת לעשות מעשה, כדי להוציא את עצמי מזה וכדי להוציא אותם. ערכתי רשימה והחלטתי לבקר בהפתעה. עם מסיכה. מרחוק. לא נכנסת לבתים. להדביק שלט על הדלת ושוקולד או במבה. ידעתי בדיוק איפה גרים החברים בגלגלדאנס. התחלתי את מסלולי בגבעתיים, משם עברתי לרמת גן, משם הלכתי לתל אביב, הרצליה... וזה הספיק לי ביום שישי אחד. וכמה שמחה הם הכניסו לי כשהם פתחו את הדלת מופתעים, מה את עושה כאן? ואני הצבעתי על השלט "התגעגעתי אז באתי" וראיתי את החיוכים בעיניים והשמחה. השיחות בחדר המדרגות, ההתעניינות אחד בשני, מסירת ד"ש ולבסוף כל אחד שביקרתי גם צילמתי שיקדיש סרטון קצר לאנשי הקבוצה. חזרתי הביתה זורחת כולי. בשישי הבא כמובן התייצבתי למשימה הבאה: באר יעקב, אשדוד, כפר סבא, רעננה... זה עשה לי וגם להם כל כך טוב. ושוב חשבתי לעצמי עד כמה האדם הוא יצור חברתי. לא משנה כמה פעמים או נתקשר בשיחת zoom נתראה ב- וידאו מהוווטאפ, או נדבר בטלפון, זה לא אותו דבר כמו לראות פנים אל פנים. לשמוע קולות ולראות את הבעות הפנים, אמיתי, הכי קרוב שיש. ויום אחד הגעתי לביתי ומצאתי על הדלת שלי שלט "התגעגענו אז באנו" עם שוקולד צמוד ונפרש לי חיוך ע נ ק י וכל עייפותי נגוזה, הם החזירו לי באותו מטבע וכל כך התרגשתי מהם. וכשהסגר בוטל,נפגשנו למפגש חברתי בפארק הלאומי, שם במקום הפסטורלי ישבנו רחוקים אחד מהשני במקצת, אנשים הביאו תקרובת, וישבו לשוחח האחד עם השני, לפגוש, להתעניין לשאול, ואני הבטתי עליהם מהצד וכל כך התגעגעתי לתמונה הזו של האחוה החברית. הפתעתי אותם כשהוצאתי לפטופ ומערכת על בטריות וככה רקדנו לנו שומרים מרחק ימים אחרים גם ב'גלגלדאנס': ZOOM הסגר, ה- והחזרה לשגרה(?)... בנימה אישית... מאיה גבע 20:00-22:00 בימי שני בספיבק, משעה רמת גן 123 באיל"ן רמת גן, רחוב רוקח נחדש את הפעילות לאחר משבר קורונה 2020 יולי | אב תש״ף 64