"הארגון - המגזין החברתי של ישראל" | 56 | יולי 2020, אב תש"פ

אנחנו דורשים להפסיק להענ יש אנשים עם מ ו ג בל ו ת ש י ו צא י ם לעבודה. להפסיק לקחת להם את הקצבה החל 3,700 משכר עלוב של שח - ו להעלות את 15,000 - הדיסריגארד ל שקלים! זו העמדה של סיכוי שווה, שהוגשה למשרד האוצר לקראת הדיון על קצבאות לאנשים עם מוגבלות. אנו קהילת "סיכוי שווה", מתכבדים בזאת להגיש את עמדתנו בנושא הנדון כדלקמן: ראשית, אנו מברכים .1 על בחינת נושא הגדלת הקצבאות עבור אנשים עם מוגבלות במסגרת דיוני הצוות הבין משרדי. אנו מבקשים להפנות .2 את תשומת הלב, כי לצד הטיפול הכולל בסוגיית העלאת קצבאות הנכות יש לפעול ביתר שאת לקידום שילובם של אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה. נתו נ ים רשמ י ים .3 מצביעים על כך, כי אנשים עם מוגבלות נתקלים בחסמים רבים להשתלבו תם בש ו ק העבודה. על פי סקר שנערך על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסם בתחילת דצמבר עולה, כי מעל ל- 2018 15% המהווים 800,000 מכלל האוכלוסייה, הם אנשים עם מוגבלות 20 תפקודית חמורה בני ומעלה בגיל העבודה. שיעור האבטלה בקרב אנשים עם מוגבלות המקבלים קצבאות נכות גבוה פי כמה משיעור האבטלה הקיים באוכלוסייה הכללית. מהאנשים עם 54% רק מוגבלות חמורה בגילאי מועסקים 64 עד 25 בקרב שאר 81% לעומת האוכלוסייה. זאת ועוד, חרף תיקונו .4 של "חוק לרון" אשר מטרתו הייתה להגדיל את היקף התעסוקה בקרב מקבלי קצבאות הנכות תוך קביעת מנגנון דיסריגארד לניכוי ההכנסה מקצבת בפועל 1% הנכות, רק מימשו את האפשרות שניתנה בחוק והגדילו את הכנסותיהם מעבר לתקרת ההכנסה הקבועה בו. אין חולק, כי המצב .5 המשפטי כיום מהווה מחסום משמעותי בבחינת "תקרת זכוכית" המונעת את שילובם ההכרחי של אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה. המחוקק המבקש .6 לעודד את שילובם של אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה, פוגע בהכנסתם בו זמנית ומביא לירידה במוטיבציה ליציאה לעבוד. אנשים עם מוגבלות נתקלים בחסמים כה רבים לשילובם בשוק העבודה ובחברה לרבות אפליה, חוסר סובלנות חברתית, אי נגישות ובנוסף לכך הם נאלצים להתמודד עם פגיעה בהכנסתם המביאה לשאלה האם המאמץ אכן משתלם. לחוק 200 תיקון .7 הביטוח הלאומי אמנם נתן את דעתו למצב זה והעלה את הדיסריגראד, היינו, הסכום שהחל ממנו מתקזזת קצבת הנכות בשל הכנסה מעבודה אולם ₪ 3,700 לסכום של למרבה הצער, פתרון זה אינו נותן מענה הולם לבעיה. בתיקון החוק, העלאת .8 קצבת הנכות מחד והותרת דיסריגארד נמוך מאידך, יוצרת תמריץ שלילי בפני אנשים עם מוגבלות הכמהים להשתלב בשוק העבודה ונמנעים מכך בשל ההפסד הכספי והפגיעה בהכנסתם בעת יציאתם לשוק העבודה בשונה לחלוטין מיתר האוכלוסייה השוקלת כמה תרוויח. קביעת דיסריגארד .9 נמוך, משמעה, כי אדם עם מוגבלות המבקש להשתכר באופן ראוי, יאלץ להישאר באופן מתמיד בדרגת שכר וזאת ₪ 3,700- הנמוכה מ על מנת שלא לאבד את זכאותו לקצבת נכות. אין זה סביר שאדם עם מוגבלות המבקש לעבוד למחייתו במשרה והכנסה אשר הולמים את כישוריו נפגע מכך לעומת חברו בעל אותם כישורים אשר אינו אדם עם מוגבלות. יתרה מכך, קביעת .10 דיסריגארד נמוך יוצרת חסמים רבים נוספים בהשתלבותם של אנשים עם מוגבלות תפקודית חמורה בשוק העבודה שכן מציאות זו מביאה אותם להשתלב במשרות חלקיות על מנת להישאר ברמת שכר נמוכה על מנת שקצבתם לא תקוזז או לחילופין מניעה אותם בלית ברירה לתעסוקה "בשחור". מיותר לציין את הנזק עמדת קהילת "סיכוי שווה" בנושא קצבאות לאנשים עם מוגבלות: להפסיק להעניש אנשים עם מוגבלות שיוצאים לעבודה ולהעלות את שקלים! 15,000 - ה"דיסריגארד" ל 2020 יולי | אב תש״ף 70