"הארגון - המגזין החברתי של ישראל" | 56 | יולי 2020, אב תש"פ

שקלים! 15,000 - להפסיק להעניש אנשים עם מוגבלות שיוצאים לעבודה ולהעלות את ה"דיסריגארד" ל הכפול הנגרם לעובדים אלו בתעסוקה שאינה מדווחת כדין לרבות הפגיעה הקשה בזכויותיהם הסוציאליות. זאת ועוד, העדפתם .11 של עובדים אלו להשתלב במשרות חלקיות, מהווה תמריץ שלילי עבור המעסיק להעסיקם כאשר בפועל נדרש המעסיק לעובדים במשרות מלאות. מעבר לכך מציאות זו מסלילה עובדים עם מוגבלות תפקודית חמורה להשתלב במשרות זוטרות ברמת השתכרות נמוכה. המחוקק מבקש .12 לקבוע, כי קיים קשר בין קצבת הנכות לכושר השתכרותו של מקבל הקצבה אולם אנו סבורים, כי אין זה כך. קצבאות הנכות נועדו לשמש לכיסוי ההוצאות הרפואיות והוצאות נלוות אחרות רבות הנובעות ממצבם הבריאותי של אנשים עם מוגבלות ואשר כרוכות בעלויות גבוהות. לשם כך נדרשת קצבת הנכות ותו לא! נוכח כל האמור .13 לעיל עולה, כי קביעת דיסריגארד נמוך בסך של תעמיק את בעיית ₪ 3,700 השתלבותם של אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה ובחברה המבקשים להיות חלק מהכלל, לחיות חיים נורמטיביים, לתרום לחברה, לכלכלה ולהגשים את היכולות שלהם בכל המובנים ולהתפרנס בכבוד. מבקר המדינה קבע .14 2014 בדוח שפורסם בשנת ואשר התבסס על נתוני משרד הכלכלה, כי מצב האבטלה של אנשים עם מוגבלות מביא להפסד של מיליארד שקלים למשק 5 מידי שנה. מנקודת מבטה של .15 מדינת ישראל, השתלבות אפקטיבית של אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה ובחברה, מגדילה באופן משמעותי את תרומתם להתפתחות הכלכלית- חברתית של המדינה ועל כן יש לפעול ללא לאות על מנת לעודד את שילובם ולהסיר את החסמים העומדים בפניהם בעת יציאה לעבודה. נוכח האמור לעיל, .16 אנו סבורים, כי הפתרון הראוי אשר יעודד ויקדם את שילובם של אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה הוא העלאה משמעותית 15,000- של הדיסריגארד ל מהשכר הממוצע 1.5 (פי ₪ במשק) ולכל הפחות בשלב זה להעלות את הדיסריגארד לגובה שכר המינימום במשק וזאת על מנת לאפשר לאנשים עם מוגבלות להתפרנס ולחיות בכבוד תוך שילובם בשוק העבודה ובחברה. ועדת השרים אישרה: הגשת תביעות שנים 7 נכות או מחלה - עד הצעת החוק של ח"כ אופ י ר כץ (לי כ וד) , אושרה בוועדת השרים לחקיקה, לפיה תוארך תקופת ההתי ישנ ות בתביעות ביטוח במקרה 3- של נכות או מחלה מ שנים. על פי ההצעה, 7- ל זמן ההתיישנות הקבוע שנים ברוב 7 בחוק הוא התחומים. חוק חוזה הביטוח קובע 3 תקופת התיישנות בת שנים בלבד במקרה של נכות או מחלה, החל מהרגע שקמה למבוטח הזכות לתבוע את תגמולי הביטוח. טען כי קביעת תקופה התיישנות מקוצרת פוגעת באופן קשה במבוטחים ובמי וחד במוחלשים שבהם. לכן, מוצע בהצעת החוק להאריך את תקופת שנים 7 - ההתיישנות ל ולחייב את תאגידי הביטוח להתריע בפני המבוטח פעמיים טרם תום תקופת הזכאות לתביעה. בהצעה נכתב כי במצב הנוכחי "הזכאות לתבוע סיוע נשללת מקשישים ונכים, אשר שילמו שנים ארוכות לתאגידי הביטוח, על אף שתביעתם צודקת והם נאלצים להתמודד עם חיים של מחסור. המציאות מלמדת כי אוכלוסיות אלו מתקשות באופן מיוחד בבירור זכויותיהן ובמיצוין, ולכן נפגעות יותר. זאת ועוד, אפילו במקרים שבהם חלה פגיעה תפקודית ממשית בעקבות מחלה או תאונה אשר הצריכה שיקום ממושך שהובילה לכך שרק לאחר שנים התפנה המבוטח לטפל בתביעה, הספירה מתחילה מקרות אירוע התאונה ולא באים בחשבון שיקולים אחרים". עוד נכתב כי אמנם הגשת תביעה לבית המשפט עוצרת את "מרוץ ההתיישנות", אבל הגשת תביעה לחברת הביטוח או ניהול משא ומתן עמה אינם מאריכים את תקופת ההתיישנות. "מצב משפטי זה מוביל לתוצאה אבסורדית שבה חברת הביטוח יכולה להשתהות בחוסר תום לב, בטענה שהיא מטפלת בתביעתו של המבוטח ובוחנת אותה, דורשת מסמכים נוספים וכדומה, והוא אינו ער לכך שבינתיים חולפת תקופת ההתיישנות", נכתב בהצעת החוק. לשכת עוה"ד פרסמה נייר עמדה שבו היא מביעה את תמיכתה במהלך. "הצעת החוק מתקנת עוול קיים ומשקפת פתרון הגיוני ומאוזן למבוטחים ואוכלוסיות מוחלשות אשר נכון להיום תביעותיהם שנים; 3 מתיישנות לאחר ובכך ללא כל בירור עובדתי ומשפטי נמנע מהם לקבל פיצוי עבורו שילמו מראש שנים רבות. התיקון המוצע משקף צורך חברתי וכן יוצר הרמוניה בין דיני ההתיישנות הכללים לבין חוק חוזה ביטוח", נכתב במסמך בחתימת עו"ד נועם לאור, יו"ר פורום הביטוח בלשכה ויו"ר הלשכה עו"ד אבי חימי. 2020 יולי | אב תש״ף 71