"הארגון - המגזין החברתי של ישראל" | 57 | ספטמבר 2020,תשרי תשפ"א

חדשות דווקא בזמן שבו מספר המובטלים עולה וכך גם מספר הנזקקים לשירותי המגזר השלישי, שרויות עמותות רבות במשבר עמוק. עשרות אלפי מתנדבים מעל נאלצו להפסיק את 55 לגיל פעילותם עם פרוץ משבר הקורונה, מחשש להידבקות. בהיעדרם, נחלץ לעזרה גל חדש של בעלי רצון טוב, מכלל 14% - המהווים כ המתנדבים של ישראל. אך חרף תחושת האופטימיות, רבים מהם מתקשים לטשטש את ההבנה קשה: "זה התפקיד של הממשלה. למה אנחנו צריכים להחליף אותה? למה אין מישהו אחראי שדואג לאנשים?" משבר הקורונה פגע כמעט בכל סקטור במשק; עצמאיים ועסקים קטנים, שכירים ועסקים גדולים, ארגוני המגזר השלישי. ואמנם, הפגיעה במגזר השלישי לא החלה בצל המשבר. העמותות - המופקדות על סיוע לאוכלוסיות המוחלשות, נטולות רשת הביטחון והראשונות להיפגע - מצויות מזה חודשים בקרב תקציבי ובמאבק על כל אגורה, כאשר רבות מהן נסמכות על התקשרויות ותקציבים אותם מעניקה המדינה - תקציבים שבוששו להגיע בשל שנת הבחירות הארוכה והיעדר תקציב מדינה. הארגונים המהווים את התשתית החברתית של ישראל, סופגים בעת הזו מכה כפולה; זו של פגיעה שנמשכה חודש אחר חודש ואילצה אותן לקצץ בתקציבן ולהתדפק על דלתות הפילנתרופיה, וזו של מגפת הקורונה. העמ ו ת ו ת ה ן שחק ן משמעותי ברשת הביטחון ה ח ברת י ת שמ ו צעת לא ו כלו ס י י ה; משקלן באספקת שירותים חברתיים (רווחה, בריאות, חינוך ותרבות) גדל בעקבות תהליכי ההפרטה של העשורים האחרונים. במקביל, רבים מארגוני המגזר השלישי נזקקים לכספי הפילנתרופיה כדי לספק שירותים, אך גם בגזרה הזו הם נאלצו לספוג מהלומה קשה. כשהחל המשבר הכלכלי, תרומות רבות הופסקו באופן מיידי. ארגוני המגזר השלישי דרשו קרן מענקים של לפחות מיליארד שקל, כדי שיצליחו להותיר להפעיל את התשתית החברתית גם ביום שאחרי הקורונה. כך או כך, בפועל, עד לרגע זה העמותות עדיין לא קיבלו סיוע, מלבד מקדמות בגין פעילות - שאינן משפות על נזקי הקורונה הכבדים. "היום שאחרי" מבחינת העמותות הוא קריטי, שכן אם אכן יהיה שרוי המשק במשבר כלכלי עמוק לאורך זמן - ייתכן כי כמות הפניות לעמותות תלך ותעלה. נכון לזמן זה, אין תוכנית חילוץ ברורה למגזר השלישי, כזו שתאפשר את איתנותו וצמיחתו הוודאית בתקופה שבה נדרשים השירותים החברתי ים יותר מאי פעם, אך באוצר מדגישים כי בתקופה זו נוספו מיליון שקל 350- למעלה מ לתקציב הרווחה, ומתבצעת חשיבה בשיתוף הארגונים על המשך הדרך. החובה לחבוש מסכה במרחב הציבורי הוחלה בתקנות שעת באפריל 12 חירום, החל מיום . עם זאת, החובה אינה 2020 חלה על אנשים עם מוגבלות, שלא יכולים לחבוש מסכה בשל מוגבלותם. בעקבות דרישת נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, אנשים שבגלל המוגבלות שלהם אינם מסוגלים לחבוש מסכה - הוחרגו מחובת חבישתה. ה' לצו 3 החריג נקבע בסעיף בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה), . הסעיף קובע כי 2020- תש"ף האיסור לשהות מחוץ למקום המגורים ללא מסכה לא חל על אדם שמחמת מוגבלות נפשית, שכלית או רפואית מתקשה באופן משמעותי או שנמנע ממנו עקב מוגבלותו האמורה, לכסות את הפה ואת האף. עם זאת, הנציבות מצפה מציבור האנשים עם מוגבלות להגן על עצמם ועל הסביבה מפני הידבקות, ולנהוג באחריות - לחבוש מסכה כאשר ניתן, להימנע מיציאה למרחב הציבורי בעת סגר, ולהישמע להנחיות. כמו כן, הנציבות ממליצה לצאת עם אישורים מתאימים כגון תעודת נכה או מסמך של איש מקצוע. יש להתעדכן באתר משרד הבריאות שכן ההנחיות עשויות להשתנות מעת לעת. המלצות הנציבות לנותני שירות: . כדי לוודא שזכותם 1 של אנשים עם מוגבלות לקבל שירות ללא מסכה אינה מקופחת, על נותן השירות ליידע את עובדיו שלצד החובה הכללית לעטות מסכה, יש אנשים עם מוגבלות שמתקשים בעטייתה ולכן הם פטורים מחובה זו. . כמו כן, יש להנחות 2 את העובדים האחראים על הכניסה למקום מתן השירות על אודות ההחרגה, וליידע אותם כי מי שיש לו מוגבלות מכל סוג, שמפריעה לו לעטות מסכה, פטור מעטייתה. . ככלל, כאשר מגיע אדם 3 שאינו חובש מסכה, יש לבקש ממנו באופן מכבד לעשות זאת. אם האדם אומר שבשל מוגבלותו הוא אינו יכול לחבוש מסכה, לא מרגיש בנוח איתה או תשובות דומות, די בכך כדי לאפשר לו את קבלת השירות. אין להקשות בשאלות ואין לדרוש הצגת תעודה או כל הוכחה אחרת למוגבלות. . אם בכל שלב של הדיאלוג 4 בין העובד נותן השירות לאדם מתעורר רושם אצל העובד שמדובר באדם עם מוגבלות, יש לאפשר את קבלת השירות ללא המסכה, בהתאם להנחיות כאמור. בגלל הקורונה: למעלה מאלף עמותות סיוע על סף קריסה העמותות מדממות וכלל לא בטוחות שישרדו את משבר הקורונה החרגת אנשים מסוימים עם מוגבלות מחבישת מסכה 2020 ספטמבר | תשרי תשפ״א 10