"הארגון - המגזין החברתי של ישראל" | 57 | ספטמבר 2020,תשרי תשפ"א

מוכשרים ומוכשרות ששימחו את ליבנו ונפשנו מאז ימיה הראשונים של המדינה. אני בטוח שכל אחד ואחת ישמחו להופיע בפנינו ולהזכיר לנו גם את הימים היפים של ארץ ישראל היפה המאוחדת והתמימה שהייתה לנו. זה גם בהחלט מסר לצעירים שאסור לשכוח את דור המייסדים והיוצרים ששיריהם לא ישכחו לעולם. הם גם גובים מחירים בהחלט סבירים. אנו כחברה סולידרית מחויבים לכבד, לזכור ולא לשכוח את דורות המייסדים וגם להמשיך וליהנות מהמוזיקה שהייתה פס קול של חיינו. אני מודה ומתרגש לומר מהיכרותי עם הציבור הרחב שאין מי ששומע את שיריהם וליבו לא פועם מהתרגשות. שירים שהם נכסי צאן ברזל של התרבות שלנו המזכירים לנו תקופות מימיי ילדותנו וצעירותנו: אהבות, הכרויות ואבני דרך בחיינו. מכאן אני פונה לראשי עיר, לוועדי העובדים, למארגני אירועים ממשלתיים ומוסדיים, לעמותות השונות, שבזכות תרומותיהם הנדיבות של האומנים, הצליחו לגייס כסף רב למימון פעולותיהם והשגת מטרות העמותה. ככה נוהגת חברה טובה ובריאה, בהכרת הטוב ובגמול עתידי בבניה ובוניה. והלוואי שנשכיל לאמץ זאת באהבה. חברה חולה בסכנת חיים לראות, לשמוע ולא להאמין למה שקורה במדינה שלנו בתקופת מגפת הקורונה שלא חלפה מעלינו. מרגיש לי מגדל בבל אמיתי: בלבול, זלזול, חוסר מקצועניות, הפקרת תושבים, סכנת חיים וחוסר מנהיגות. ותאמינו לי אני משתמש במילים עדינות לתאר את אחד האסונות הגדולים והמסוכנים שפקדו את ישראל מאז הקמתה. כאחד שמכיר את החיים מצדדים רבים, לא האמנתי שככה נתנהג בזמן הכי מסוכן לשלומנו. אני מניף אצבע מאשימה בראש ובראשונה לעברם של האזרחים, תושבי המדינה המזלזלים בהוראות. זה לא יאמן איזו חברה הולכת ונבנית לנו במדינה. תמיד ידענו והוכחנו, שבזמן חרום אזרחי המדינה מאוחדים. הפעם, מוסכמה זו מתרסקת אל מול עיננו. הערבות ההדדית ביננו נמחקה לחלוטין. אין זכר לאחדות בעת חרום כפי שהייתה עד לא מזמן. עוד עמוד בטון שעליו נבנתה המדינה התרסק. לא עזר גם כשראינו אלפי חולים ממלאים את חדרי בתי החולים. לא התפכחנו גם כשצוותי הרפואה נתנו ונותנים, כמו תמיד, את נשמתם כדי להציל חיים תוך סיכון חייהם עצמם. לא אמרנו די כשאלף ויותר נפטרו ממגפת הקורונה. מה שמעציב אותי ובטח גם המון אזרחים שפתאום מה שחשוב לנו זה הבילויים בקניונים, במסעדות והטיולים לחו"ל, כל השאר לא חשוב. כמה כואב לחיות במדינה שמה שמעניין את אזרחיה זה תרבות הפנאי על כל גווניה וכל השאר – יוק! במקום להתייצב כמו יחידה מובחרת של הצבא, הציבור הרחב שם פס על ההנחיות. ממש כך. לא עטו מסכות, יצאו מבתיהם כשהדבר נאסר, ידוענים ערכו מסיבות גם כשההוראות אסרו על כך. מפגינים בהמוניהם הפגינו וגרמו נזק לבריאות הציבור וגם החטיאו את המטרה שלשמה הם הפגינו. גם אני ארגנתי לפני שנים הפגנות (הפגנות הנכים), אך בעת מצבי חרום לא העזתי לארגן הפגנה. צריך דחוף לחקור ולטפל מחדש בחברה השסועה שלנו, כי ככה אי אפשר להמשיך. אני לא מבין למה אין אכיפה, איפה המשטרה? מה זאת ההפקרות הזאת? מנהיגי המדינה צריכים לעמוד למשפט חברתי על אופן ניהול משבר הבריאות החמור שקרה כאן, אותה ניתן להגדיר כ"תינוקייה". ולא רק זאת אלא גם על כשל הוצאת מיליון עובדים לחל"ת, ועל חלוקת כספים באופן שערורייתי שלא הגיע ליעדו, על חוסר בהשקעה במערכת הבריאות שכבר שנים זועקת וצמאה למשאבים כדי לתת טיפול טוב יותר לאזרחים, על קבינט שהתנהג ומתנהג כמו בגנון, תחנות השידור שכל אחת מהן בחרה בפרופסור משלה ועם דעה שונה ומעל כולם - ראשי המדינה שנהגו בחוסר מנהיגות ועשו בדיוק ההיפך ממה שנידרש. בע"ה כשזה יעבור יום אחד, נצטרך להשקיע משאבים עצומים כדי להחזיר את אזרחי המדינה למסלול חיים של משמעת, ערכים ושמירה על חוקי המדינה, כי אם לא נעשה כן, אנחנו עוד נשלם בריבית דריבית על ההתנהגות הזאת. ואלוהים ישמור עלינו ומאיתנו מכל אלה הרוצים ברעתנו. מ ש ו ל ח נ ו ש ל מ ו מ ו למצולמים אין קשר לידיעה 2020 ספטמבר | תשרי תשפ״א 20