"הארגון - המגזין החברתי של ישראל" | 57 | ספטמבר 2020,תשרי תשפ"א

לקבל שירותים מחברות המתמחות בהעסקת עובדים בעלי מוגבלויות. ובאותו עניין, לו היית אתה הפרויקטור של הטיפול בקורונה אילו צעדים היית נוקט במלחמה בצמצום התחלואה? ראשית, הייתי נמנע מכל מצב של סגר. לצערי נכווינו קשות בסגר הקודם כשהמדינה נתפסה עם המכנסיים למטה, מיהרה לסגור את כולם בבתים ולא חשבה צעד אחד קדימה מה לעשות עם כל אותם עצמאים ובעלי עסקים שנותרו ללא הכנסה (חלקם עד היום, כמו התיירות ועובדי עולם התרבות). חוסר הוודאות הכלכלי הוא לא פחות חמור מחוסר הוודאות הבריאותי, וצריך לנהל אותו בחכמה. אם מדברים על סגר, חייבים לדבר על פיצוי ראוי במקביל. סכנת הבחירות, שנמנעה , עדיין 90- ממש בדקה ה מרחפת מעל ראשינו למרות הקמת מה שקרוי 'ממשלת אחדות' עד כמה בחירות הן גרועות למשק הישראלי ולעצמאים בפרט? צריך להימנע כמה שאפשר מבח י רו ת נ ו ספ ו ת . כל מערכת בח י רו ת עו לה למשק מיליארדים שבסוף מושתים עלינו האזרחים במיסים והיטלים שונים. מה גם שהסובלים ממערכות הבחירות האלה הכי הרבה הם העצמאים ובעלי העסקים שנאלצים או לסגור את העסק ביום הבחירות ואז להפסיד יום עבודה עם כל הכרוך בכך - לשלם משכורות לעובדים, להפסיד מלאים, להפסיד הכנסות וכיוצ"ב. אין כאן מנגנון פיצוי לאותם עסקים. מערכת בחירות נוספת היא טלטלה למשק שגם ככה נמצא בחוסר ודאות. סוגיית התקציב חד שנתי / דו שנתי מה עמדתך בעניין? מה טוב לכלכלת ישראל בעת הזו? אני תמיד הייתי בעד תקציב דו שנתי, ארוך טווח, מסודר ומקצועי שייתן מענה למטרות וליעדים של משרדי הממשלה, ויוכל להניע בחזרה את גלגלי המשק. כרגע הכל תקוע. אי אפשר לקדם תכניות לא בבריאות, לא בכלכלה, לא ברווחה. אנשים נמצאים במצוקה, משוועים לפתרונות. עצמאים מחכים לתכניות ההכשרה שהובטחו להם, למענקים, לתמריצי מיסוי. אי אפשר להתקיים כאן מפתרונות של "טלאי על טלאי", צריך תכנית מסודרת עם תקציב כדי שכל הכסף בקופת המדינה יגיע למטרות הראויות ולא יתפזר בהתאם לגחמות רגעיות של מקבלי ההחלטות. א ת ה א ו מ נ ם מ י י צ ג ציבור עצמאיים אבל גם נמצא בנבכי הפוליטיקה הישראלית, היית ב'כולנו' שהתרסקה, האם יש לך כוונות להתמודדות לכנסת ואם כן באיזו מסגרת? נכון, ותקופת הקורונה רק חידדה לי זאת יותר. אמנם השטח הצביע ברגליים, וההפגנות ברחוב עשו את שלהן. אבל יחד עם זאת, שינויים נעשים מבפנים, מבית המחוקקים. תמיד האמנתי 2019 בכך, ולכן בבחירות אפריל הקמתי את מפלגת העצמאים, אבל כנראה שהקדמתי את זמני כי העצמאים לא ראו במפלגה כזו צורך. כל אחד חי בעולם שלו, בהישרדות היומיומית שלו. אז, הצטרפתי למפלגת "כולנו". אני לא מצטער על זה. אני חושב שמשבר הקורונה לימד את העצמאים הרבה על המדינה בה הם חיים. יש כאן אכזבה ואבדן אמון גדול בממשלת ישראל, והעצמאים מבינים שאם הם רוצים להתפרנס כאן בכבוד, עם זכויות סוציאליות וגב אמיתי בעתות משבר, הם חייבים שהיו להם נציגים בכנסת. ייתכן ואחזור למפלגה שהקמתי, מפלגת העצמאים והעסקים בישראל, ואם כך יהיה - אשמח שציבור אנשים עם מוגבלות ייקחו בה חלק אינטגרלי. מה לדעתך שיתוף הפעולה הנכון שיש לעשות בין להב לבין ארגון נכי ישראל? אני מכיר מקרוב את שלמה (מומו) נקוה המייסד והעורך הראשי של המגזין החברתי "הארגון", מדובר בביטאון שהפך למותג של מתן כלים, ידע ואינפורמציה לציבור נכי ישראל. הביטאון דורש את הדבר האלמנטרי ביותר ממדינת ישראל - צדק חברתי אמיתי, ואני חושב שיחד אנו יכולים לפעול לשינוי משמעותי בתפיסה של הציבור כלפיי ציבור הנכים בפרט ואסייע ככל שיידרש למען יצירה של חברה שוויונית, הגונה, סולידרית וחברתית. יחד עם מומו היקר שפעילותו הציבורית נרחבת, אפעל לעודד יזמות עסקית כפתרון נכון ומתבקש להעסקת אנשים עם מוגבלות. זו החובה המוסרית של חברה מתוקנת כלפי אזרחיה המבקשים להיות חלק אינטגרלי מחיי החברה והכלכלה במדינת ישראל. לסיום, מה המסר שלך לציבור קוראינו ובכלל לחברה בישראל? ערב ראש השנה תשפ"א, אני רוצה לאחל לכולנו שתהא שנה טובה. שנה של בריאות טובה, של פרנסה טובה. שנצא במהרה ממכת הקורונה שנחתה עלינו. שנעמוד יחד שכם אל שכם במאבקים הצודקים שלנו, במגזר העסקי, בשילוב בעלי המוגבלויות, שניצור יחד חברה חזקה, מאוחדת ומכילה הרואה בחבריה שווים בני שווים, גם מי שמתמודדים עם מוגבלויות. "כל ניסיון לסגת מהסיכומים להעלאת הקצבאות לנכים, הוא פסול!" פגישה עם ראש הממשלה החליפי ושר הבטחון בני גנץ מחאה מול בית ראש הממשלה. צילום: שי אשכנזי 2020 ספטמבר | תשרי תשפ״א 44