"הארגון - המגזין החברתי של ישראל" | 57 | ספטמבר 2020,תשרי תשפ"א

המשך... כמה מילים על גירעון... בזמן האחרון אני לא כותב כי אין משמעות למילים בעולם שבו אומרי המילים מנסים לייצר עולם שלא קיים אלא בעקבות מה שהם אומרים. זה יכול להיות משהו היום וההפוך לו מחר וחוזר חלילה, אז חבל לי לבזבז זמן. אני ממש לא יודע מה עושים חדלי האישים בממשלה ובראשם מפעיל הבובות בלי חוט. אני גם לא יודע מה עושים מאות העובדים באוצר, במשרד ראש הממשלה וכל היתר כולל הפרויקטור. מה שאני שומע זה אני ואני ואני בפנים חמורות סבר, אבל בלי שום תוכן שאפשר לעבוד אתו. מערכת החינוך בישראל קלוקלת ולא מהיום, פערי ההשכלה הם גבוהים עד גבוהים מאוד. ידוע שאם יערכו הלימודים באינטרנט מאות אלפי ילדים לא יוכלו להשתתף, כי אין להם מחשב או אינטרנט או שניהם. בישראל כידוע יש חוק לימוד חובה, ואם אלו לא ילמדו המדינה בעצם עוברת על החוק. לא רק על החוק אלא על מחויבות לאזרחיה. הרי לא בעיה לדעת למי אין את היכולת ללמוד באינטרנט. בישראל רק יש מחשב ביתי ול- 78% חיבור לאינטרנט. 74% כאשר מדובר בעשירון מחשב 56%- הראשון יש ל חיבור 41%- ולפחות מ לאינטרנט. בעשירון כמובן . כאן 90% מדובר במעל מדובר על משקי בית. מה קורה עם יש יותר מילד אחד שצריך מחשב? אז בעשירון הראשון רק יש יותר ממחשב 12.5%- ל אחד. לאלו שאין את הציוד הדרוש במדינת ההייטק המתקדמת שלנו, צריך להכין תוכנית שבה הם יתכנסו בכיתות או בחדרים במתנ"סים או בכל מקום פנוי אחר ויצפו בשיעורים כמו חבריהם ללימודים, כמובן בקבוצות קטנות. כיון שבאינטרנט אי אפשר ללמוד יותר משלושה ארבעה שיעורים ביום, כך היה לפני החופש הגדול, יהיה לשיטה זו יתרון נוסף. כיון שהילדים יהיו מרוכזים עם מורה, או מישהו אחר שבקיא במה שנלמד, אלו יוכלו לעזור להם, אם צריך, בהבנת הנושאים. כך שלא רק שהם ילמדו אלא אפילו יקבלו יותר מאשר כרגיל. מה שאני מציע פה לא מסובך מדי ומחויב המציאות שיעשה. נו אז איפה כל מי שאמור לדאוג לכך, במה הם מתעסקים? אני לא יודע אבל אי אפשר לצפות מכלום מתוכים שמדקלמים את דברי אדונם. ילדים ללא מחשב תחפשו את החברים שלכם והם לא בממשלה... הקבוצות האחרו נות מדברות בלשון אחת, שתיהן מסכימות שיש לפעול כדי להציל את הכלכלה ולשפר את מצבם של מי שנפגע במידה הרבה ביותר. כמובן שיש גם להשקיע במערכות כמו בריאות וחינוך ובטח שברווחה. כאשר ירווח קצת יתגלו חילוקי הדעות בין שתי הקבוצות האחרונות. אחד מהכותבים בניו יורק טיימס שהוא במקרה גם כלכלן, פול קרוגמן, אינו חסיד של התפישה המוניטארית החדשה, מתי יחס לנושא הזה במאמרו האחרון וכותב: בשורה התחתונה כרגע הדבר היחיד שאנו צריכים לפחד ממנו בנושא הגירעון זה הפחד מגירעון עצמו. אל תשימו לב לטווסים ) ולאוכלי peacock ( ) בזמן Vultures הנבלות ( הזה של מגיפה אנו יכולים וצריכים לעשות כל מה שצריך כדי להגביל את הנזק. כך זה תורגם בעיתון הארץ: "בשורה התחתונה כרגע, הדבר היחיד שעלינו לפחד ממנו בגירעונות הוא הפחד עצמו", סיכם קרוגמן. "זוהי כעת מגפה, ואנחנו יכולים וצריכים להוציא ככל שיידרש כדי לצמצם את הנזק". בכלל בעיתו ן הארץ מתרגמים חלקים ונותנים כותרות אחרות מהמקור. כך קרוגמן אומר: מי שמדבר נגד גירעון הוא צבוע. כך בניו Peacocks יורק טיימס: and Vultures Are ,Circling the Deficit ממש לא אותו דבר. 2020 ספטמבר | תשרי תשפ״א 62 כלכלה "הימים הפכו לאותו דבר..."