"הארגון - המגזין החברתי של ישראל" | 57 | ספטמבר 2020,תשרי תשפ"א

ארבע לפנות בוקר, אני מול מסך המחשב, מתלבט בשאלה הנראית לי בשעה זו, חשובה עד בלי די – כיצד לפתוח את הפוסט הבא ולספר על עמותה שנוסדה בישראל, בבית החולים וולפסון בחולון, שהצילה עד לכתיבת שורות אלה, ילדים 5000 - למעלה מ ממדינות מתפתחות ברחבי העולם השלישי, ללא תלות במוצאם הלאומי, בדתם, בצבע עורם, במינם או מצבם הכלכלי?... האם להתחיל במשפט המתאר את עמותת "הצל ליבו של ילד", כעמותה ב י נ ל א ו מ י ת ש נ ו ס דה במרכז 1995 בישראל בשנת הרפואי וולפסון", על ידי הרופא המנתח ד"ר עמרם (עמי) כהן, כתוצאה מהחוויה שחווה כאשר שירת עם כוחות צבא ארצות הברית ,1988 בקוריאה בשנת כאשר הצטרף אז לתכנית שסייעה לילדים מקומיים עם מחלות לב ממעמד סוציו אקונומי נמוך?... כדאי גם לציין שהעמותה 200 - מנתחת כ י ו ם כ ילדים בשנה, מכל העולם, המוציאה משלחות רפואיות בהתנדבות מספר פעמים בשנה, לארצות בהן אין רפואה מפותחת, על-מנת לבצע שם ניתוחי לב בילדים וקידום הרפואה המקומית... ואו ל י אדו ו ח (בקצרה כמובן), על כמה מהנפשות הפועלות בעמותה, ביניהם ד"ר ליאור ששון וד"ר רחלי שיאון-שריד וד”ר חגי דקל וסמנכ"לית העמותה, תמר שפירא האחראית על קשרי חוץ, תקשורת ויחסי ציבור ועל עו"ד סימון פישר, מנהל "בית הילדים" ועוד רופאים ואחים ואחיות ואנשי מנהלה, רבים וטובים - מגוון רחב של מתנדבים החל ממתבגרים ועד לקשישים, המגיעים להעביר פעילויות פנאי לילדים, הן בבית החולים והן בבית ההחלמה של הפרויקט?... יכולתי כמובן לפתוח את הפוסט העוסק בהכרה הב י נ לא ו מ י ת שזכתה לו עמותת "הצל ליבו של ילד", כאשר בטקס שהתקיים לפני שנתיים, בבניין האו"ם בניו יורק, הוענק לשלושה רופאים בכירים מ"וולפסון" - ד"ר ציון חורי, מנהל היחידה לטיפול נמרץ ילדים, ד"ר עקיבא תמיר, מנהל היחידה לקרדיולוגית ילדים וד"ר ליאור ששון, מנהל המחלקה לניתוחי לב-חזה בוולפסון, ממייסדי העמותה, פרס ...2018 האו"ם לאוכלוסין לבסוף, עוד בטרם הזריחה, נפלה ההחלטה – אפתח וגם אסיים את הפוסט עם הסיפור כיצד נבחר ה"הלוגו" של העמותה... ילדה בשם קטיה, שהייתה אז בת ארבע, הגיעה ממולדובה עם מומי לב רציניים מאוד ו הי יתה קר ובה למו ות. לאחר כחמישה חודשים וארבעה ניתוחים מסובכים מאוד ועבודת צוות מסורה, קטיה הייתה מוכנה לשוב הביתה. כמה ימים לפני עזיבתה, היא ציירה תמונה - יד אוחזת ילדה קטנה עם לב. כשהתבקשה להסביר את הציור שלה, היא סיפרה את הסיפור הבא: היה לי חלום, היו הרבה צבעים מעל המיטה שלי, ופתאום יד גדולה מאוד הגיעה באמצע הלילה. ואז "טסנו לארץ רחוקה ושם נתנו לי לב חדש, ואני יכולה עכשיו לרוץ ולרקוד"... למתעניינים, הנה כמה קישורים לסרטונים העוסקים בפעילותה של העמותה: https://www.youtube.com/ watch?v=USyC7QcZe8Q&t=10s "טסנו לארץ רחוקה ושם נתנו לי לב חדש, ואני יכולה עכשיו לרוץ ולרקוד"... מוטי רוזנבלום, מנכ"ל מועצת העיתונות בישראל, "הצל ליבו של ילד" בפוסט מרגש על עמותת: החלום של קטיה בת הארבע ממולדובה היה לסמל העמותה "הצל ליבו של ילד"... 2020 ספטמבר | תשרי תשפ״א 75