"הארגון - המגזין החברתי של ישראל" | 57 | ספטמבר 2020,תשרי תשפ"א

ב ר ש ו ת כ ם א פ ת ח בסיפור מן החיים: דני וירון הגישו מועמדות לתפקיד בחברת היי טק הממוקמת במרכז הארץ. שניהם בעלי השכלה זהה, ניסיון זהה, סטאטוס זהה נבחינה משפחתית, אותה דרישת שכר. דני התקבל. ירון לא. ירון מתנייד בכיסא גלגלים .... עצוב, מתסכל אבל לצערי ככה זה עובד, גם אצלנו, בישראל. עדיין למרות השיפור במודעות לרווחת האדם עם מוגבלות ולצרכיו המיוחדים נתון אחד נותר על כנו: 250,000 - בישראל כיום כ נכים בגילאי עבודה. מתוכם מקבלי קצבאות – 220,000 המשמעות היא כי בתחום התעסוקה מגזר האנשים עם מוגבלות נשאר ברובו מחוץ לשערי מקומות העבודה בישראל. ישנן לכך מספר סיבות אך למרבה הצער הסיבה העיקרית היא דעות קדומות של מעסיקים. אנשים רבים עדיין חוששים מהעסקה של אדם עם מוגבלות במקום העבודה, מדרישות מיוחדות שלו, יצירת חוסר נעימות במקום העבודה, ואפילו קיימות דעות קדומות לגבי היכולות המנטליות של אנשים עם מגבלה. שילובם של אנשים עם מוגבלות בשוק התעסוקה חשוב מבחינה כלכלית – מדובר בעשרות אלפי אנשים עם מוגבלות אשר מסוגלים ורוצים לצאת לעבוד, אך לא מתאפשר להם. במקום זאת הם חשים, ובמידה מסוימת הם אכן, נטל על החברה. אך מעבר להיבט הכלכלי, ולא פחות חשוב מכך, מדובר בתהליך חינוכי עבור החברה הישראלית. שילובם של אנשים עם מוגבלות במקומות עבודה רבים יביא לתהליך היכרות רחבה עם קהילת האנשים עם מו גבלות, ומשם התהליך יתרחב לשילוב אנשים עם מוגבלות גם לפעילויות אחרות בחברה, להגברת המודעות, וכמובן גם להגדלת הנגישות במקומות ציבוריים. נושא החינוך לקבלת אנשים עם מוגבלות הוא בעיה עמוקה בחברה הישראלית, אשר מתחיל בבתי הספר שם לא פעם נתקלו תלמידים או הוריהם בבעיות נגישות ודחיה בגלל מגבלה פיסית זו או אחרת. ישנן שתי דרכים עיקריות לשילובם של מגזר אנשים עם מ ו גבלו ת בשו ק העבודה: עידוד מעסיקים לקבל אדם עם מוגבלות למקום העבודה, או עידוד של אנשים עם מוגבלות ליזמות עסקית. מניסיוני, שכנוע של מעסיקים לקבל לעבודה בעלי מוגבלות פיסית אינו קל, ואפשרות של מתן הטבות למעסיקים דורשת משאבים רבים שגם כך אינם מגיעים לזקוקים להם באמת. כבר נתקלנו בחברות שהסכימו להעסיק אדם עם מוגבלות או כעלה תאנה אל מול ארגונים חברתיים או לצורך השגת פרסום, ולאחר מכן נפטרו מהם כלאחר יד כיום רואים זאת בפיטורים ההמוניים של אנשים עם מוגבלות עקב מגפת הקורונה. ברור שחלק גדול מהם לא יוחזר לעבודה. עבודה כשכיר, עדיין, משמרת תלות של עובד במעביד... אפקט ההכפלה דרך היזמות העסקית לעומת זאת, יכולה לעשות את העבודה בצורה יעילה בהרבה. תוכניות לעידוד יזמות עסקית בקרב אנשים עם מוגבלות שהופעלו בחו"ל הביאו להקמת עסקים רבים ע"י אנשים עם מוגבלות, עסקים שבאופן מפתיע גם הפעילו מדיניות העדפה להעסקת אנשים עם מוגבלות, כך שהאפקט של תוכניות יזמות אלה הוכפלה. לדוגמא: בארה"ב, בה ניתנות הלו ואות וערבויות גבוהות ליזמים עם מוגבלות, הגיעו למצב בו אחוז מבעלי הנכויות 14.7 עובדים כבעלי עסקים שמהווים 8% לעומת בעלי העסקים באוכלוסיה הכללית. בבריטניה, גם שם מופעלת תוכנית דומה מבעלי הנכויות עובדים 13% כעצמאיים. גם בישראל, בתקופה בה ניתנה העדפה לנכי צה"ל בהקמת תחנות דלק, הוכח כי עידוד אנשים עם מוגבלות לעצמאות הוא יעיל ואפשרי. יזם עצמאי חיוני לחברה ולמשק, תורם לחברה ולמשק, תורם ומקדם את עצמו. במקום שיהיה עול על החברה. הסתכלות רחבה ועתידית על העולם בכלל ועולם התעסוקה בפרט, מצביעה בבירור על התניידות של שכירים לעולם היזמות. הטור האישי של מנחם מנדל יעקובוביץ עכשיו יותר מתמיד - נגישות ליזמות 2020 ספטמבר | תשרי תשפ״א 78