"הארגון - המגזין החברתי של ישראל" | 58 | דצמבר 2020, כסלו תשפ"א

חדשות הג י ל השל ישי ה י א האוכלוסייה העיקרית שסופגת את השפעות הקורונה. רבים חווים בתקופה הזו תחושות קשות של בדידות, דיכאון וחרדה. אבל יש גם נקודת אור: משבר הקורונה, שהפך כמעט כל היבט בחיינו למקוון, אילץ את פלוס להשלים 65- בני ה את הפערים ולהתחבר לעולם הדיגיטלי. אין ספק שהחודשים האחרונים, מאז החל משבר הקורונה, הבהירו עד כמה העולם הדיגיטלי יכול לאפשר לנו שמירה על קשר עקבי עם המשפחה והחברים, וכן כמה חשוב להיות חלק מהעולם הזה, ללמוד ולדעת כיצד מתפעלים את הטכנולוגיות השונות. יחד עם זאת, אין ספק שבני הגיל השלישי הם האוכלוסייה העיקרית שסופגת את ההשפעות ההרסניות של הקורונה. מעבר לכך שתקופת הסגר והריחוק החברתי היא קשה במיוחד, אתגרי הדיגיטל לעיתים מקשים עליהם להישאר מחוברים. לדברי ד"ר אילן טל, מומחה בפסיכיאטריה ומנהל מרכז ד''ר טל לתמיכה רגשית ונפשית, "יש עדיין מעט מאוד מחקרים על הנושא, אבל מהתרשמותי, יש עלייה בדיכאון ובחרדה בגיל השלישי שבאה לידי ביטוי בדרכים שונות." ל מ ר ו ת ה ח ס מ י ם הפסיכולוגיים והפערים הדיגיטליים של בני הגיל השלישי, מאז פרוץ משבר הקורונה, נרשמה עלייה בהתנהלות הדיגיטלית של בני הגיל השלישי, בייחוד בכל מה שקשור בקניות אונליין. "בחצי השנה האחרונה, בגלל החשש מסיכוני הדבקה, אנחנו 65 עדים ליותר גולשים בני פלוס שנכנסים לערוצים הדיגיטליים", מציין צביקה ביידא, סמנכ"ל שירות ולקוחות בשופרסל. אחת הדרכים לגשר על החסמים ועל הפערים הדיגיטליים של בני הגיל השלישי, אומר ביידא, היא בגישה שהוא מכנה 'שירות אנושי בעולם דיגיטלי'. "חשוב שבני הגיל השלישי – אבל לא רק – יידעו שיש אנשים מאחורי המחשב שיכולים לעזור להם לקבל שירות בכל שלב. אם הלקוח נתקע או מסתבך כשהוא מבצע הזמנה, יש צוות תמיכה טכנית שעוזר לו. לא הפכנו למוקד הזמנות טלפוניות, כי זה תהליך מסורבל, אבל אם מישהו צריך עזרה, הוא יכול לדעת שיש מישהו בשר ודם בצד השני של המחשב". עלייה בקניות אונליין ברשת שופרסל ע"י בני הגיל השלישי: בעקבות הקורונה: יותר קשישים מתחברים לדיגיטל YNET פורסם ב- אולי קשה להאמין אבל, יש גם קשישים שמצליחים מאוד ליהנות בימים אלה, חרף הקורונה וההגבלות שהיא יוצרת. יורם והדרה סלע נשואים כבר למעלה משישים שנה. הם בני , הורים לארבעה ילדים 81 נכדים. הם 14 ויש להם חיים בבית הדיור המוגן "פרוטיאה בכפר", אליו עברו לפני כשנה. בסגר הראשון, כשהבנה שמדובר בבעיה שלא עומדת להיעלם בקרוב, הבית נערך עם מגוון רחב של פעילויות, תוך התאמה לנהלים: הרצאות, חוגים, משחקי פטאנק ואימוני כושר ברחבה המרכזית ועוד. "מר ו ב שדא ג ו שלא נשתעמם, לא השאירו לי דקה פנויה", צוחק יורם, "כל היום שלי עמוס. בבקרים אני הולך לבריכה, יש לי חוג גילוף, אני קורא ספרים, הולך להרצאות, נפגשים עם החברים שלנו שחיים פה בבית או בפארק, ומאז הקורונה גם למדתי לאפות ולבשל. אני אומר שיום אחד אנחנו עוד נתגעגע לסגר הזה". יורם מתמחה בגילוף בעץ. הדרה מציירת. יחד הם מעבירים שעות בהכנת יצירות חדשות. "כבר בכיתה א' היו לי בקלמר סכין גילוח, חתיכת עץ וגיר מהלוח, והייתי מגלף במהלך השיעורים", מספר יורם, "אז ברור שגם הקורונה לא עצרה את זה". "אנחנו מאוד מאוד אוהבים לעבוד ביחד", מספרת הדרה, "מעבר לזה ששנינו אוהבים ליצור, אני מאוד אוהבת איך שהוא עובד, מוכנה להסתכל על זה שעות. הוא חורט כל כך יפה. גם הילדים שלנו הולכים בעקבותינו, כל אחד בשטח שלו: נגרות, אומנויות שונות, כולם מציירים, נהנים מזה מאוד". מה הכי חסר לכם בתקופה הזו? "לחבק את הילדים והנכדים. אז מדברים כמובן בטלפון כל יום, מדברים בוואטסאפ עם וידיאו – ומתגעגעים. בסוף הסגר, ברגע שהיה אפשר, ישר פגשנו את המשפחות בחצר, עם מאוורר ועם מסכות", משיב יורם. יורם והדרה סלע. (צילום: יאיר שגיא) "עוד נתגעגע לסגר הזה..." אולי קשה להאמין, אבל יש גם קשישים שהצליחו ליהנות מימי הקורונה: 2020 דצמבר | כסלו תשפ״א 10