"הארגון - המגזין החברתי של ישראל" | 58 | דצמבר 2020, כסלו תשפ"א

ההרגשה של כולנו הייתה שלא רוצים שנחייה במדינה. אבל כל זה החל להשתנות ביום שיצאתי לדרכי הציבורית ובניתי קבוצה שתנהל את המשא ומתן עם השלטונות. הנושא הראשון שהובלנו במאבקים היה לשפר את הקצבאות וזה התבטא במתן כפל קצבאות לנכים, דבר שגרם לנו להוציא את הראש מהמים. כמו כן, דאגנו לכך שנכים המרותקים לכיסא גלגלים יקבלו רכבים מיוחדים עם אבזור מיוחד (וואנים עם מעליות). בהמשך, היינו שותפים חשובים ומשפיעים בוועדות בכנסת ובחקיקת חוקים חשובים לחברה בכלל ולחיינו בפרט. חוקים כמו: חוק שוויון לאנשים עם מוגבלות עם ח"כ שאול יהלום ואילן גילון, חוק השילוב עם שר הרווחה דאז זבולון אורלב, שמטרתו לאפשר לילד עם מוגבלות ללמוד היכן שטוב ומתאים -50 לו ולא כמו שאנחנו היינו בשנות ה כאשר שמו מאות ילדים עם מוגבלות במקום אחד, מה שגרם לנו לנזק פיזי גדול בהמשך חיינו. הובלנו לחוק פיצוי לנפגעי מגפת הפוליו, חוק העסקת עובדים עם מוגבלות, חוק הנתצי"ם עם השר שאול מופז ועוד שורה ארוכה של תקנות, ומה לא? הכול היה מלווה במאבקים קשים וכואבים. חשוב לי להדגיש, שכל זה התאפשר בראש ובראשונה בזכות הפעילים והפעילות שתרמו מכוחם, יכולתם ואמונתם בדרך שהייתה קשה, ארוכה וכואבת. היום, עשרים שנה מאז, מדינת ישראל ניצבת במקומות טובים וראויים בכל הקשור להכרה ומתן זכויות לאנשים עם מוגבלות. אך חשוב להבהיר ולהדגיש, המלאכה עדיין לא הסתיימה ועוד ארוכה הדרך להשלמת המלאכה, אך נכון לציין בסיפוק שאנחנו בדרך הנכונה והצלחנו להוביל לשינויים מרחיקי לכת שנה 20 בהשוואה לימים שחווינו לפני ויותר. זה הזמן והמקום להזכיר את השותפים שלי לדרך ובמיוחד את צוות המשא ומתן המופלא שניהל ישיבות מורטות עצבים וארוכות מאוד, אך עשה זאת ברמה מקצועית גבוהה ובאופן אחראי ביותר מול אנשי האוצר, ביטוח הלאומי ומשרד הבריאות: אריה צודקביץ ז"ל, רוני שרייבר ורוני שכטר זיכרונם לברכה, שמחה בניטה שתיבדל לחיים טובים וארוכים, עילית שמואלי, יומטוב כהן, יהודה לשם, יואב קריים וחברים נוספים שממשיכים עד היום להגיע לכנסת ולשמש לובי לוחם למען ציבור האנשים עם מוגבלות, יובל וגנר, יהודה דורון, מנדל יעקובוביץ, איל כהן, אבנר עורקבי, נעמי וניסים מורביה, קובי כהן, אלכס פרידמן, יואל בקר, ישראל אבן זהב, שמעון יאיר. נאמר כאן ועכשיו: ישר כוח לכולם! וסליחה אם שכחתי מישהו. חברים וחברות, דווקא בימים אלה, כשקיים כעס גדול בציבור, זה כלפי זה וכולם כלפי הפוליטיקאים, אני מרגיש חובה להזכיר מספר אנשים שסייעו לנו להוביל לאחד מהמהפכות החברתיות החשובות ביותר, שקרו ושהפכו גם לטובת המדינה. בראש ובראשונה לח״כ ולשרים, חלקם לשעבר וחלקם מכהנים עד היום: שאול יהלום, לאילן גילון, עמיר פרץ, אלי ישי, אריה דרעי, יהורם מרציאנו, חיים כץ, רן כהן, יצחק בוזי הרצוג, שאול מופז, מאיר כהן, דוד אזולאי, אמנון ליפקין שחק ז״ל, זבולון אורלב שיבדל לחיים ארוכים וטובים, שלמה בנזרי, סופה לנדבר, אורי מקלב, משה כחלון, מנכ"לי המוסד לביטוח הלאומי: יגאל בן שלום, אסתי דומיניסיני, שלמה מור יוסף, מאיר שפיגלר, לשרי האוצר: אברהם (ביגה) שוחט, סילבן שלום, רוני בראון וכן גם לראשי הממשלה אהוד ברק, אריק שרון ז״ל, אהוד אולמרט ובנימין נתניהו. כמו כן, אני מבקש לומר תודה מאוד מיוחדת לח"כ והשר עמיר פרץ שכיהן בזמנו כיו"ר ההסתדרות, על כך שלא עזב אותנו לרגע ודאג לכל מחסורנו בזמן המאבקים. כמו גם, למוטי שמחה, הבעלים של המסעדות והמזנונים בכנסת שדאג לנו במהלך ימי השביתה למזון בזמן המאבקים, לפנינה ולשמעון כהן, הבעלים של חברת מאגרי אנוש, על כך שהעמידו עבורנו את המשרדים שלהם אחרי שעות העבודה שלהם, לחיים דר ולכל סדרני ומשמר הכנסת שהיו לנו כמו משפחה. תודה מיוחדת וחמה עם המון ברכה לעוד אנשים יקרים וטובי לב שביקשו שלא לפרסם את שמם ושבזכותם ובזכות תרומותיהם הצלחנו ומצליחים לפעול ולהוביל לשינוי החשוב לטובתנו ולטובת החברה הישראלית כולה, שהשם ישמור עליכם ועל משפחותיכם בבריאות ואריכות ימים ושתמשיכו להצליח כדי שתוכלו להמשיך לעזור ולחזק את הפעילויות החברתיות במדינה. אמן! אוי לנו ממפלצת תאגידי המים... בימים אלו סבלנותנו מגיעה לקיצה מתאגידי המים, ממש כך. זה הפך לבלתי נסבל. למעשה, נזכיר כי תאגידי המים הוקמו במטרה לשפר את השירות לצרכנים וגם לגרום להורדה בתשלומי המים של הציבור, אך בפועל מה שקורה זה שתאגידי המים שותים את דמנו במחירי המים שהם גובים. אפשר להגדיר אותם כמפלצת רבת ראשים הגדלה מיום ליום וקול זעקת האזרחים כמעט ואינו נשמע. תאגידים ויותר, מנגנונים מנופחים, 100 עשרות מנכ"לים, מאות עובדים ואולי אלפים, משכורות מנופחות, משרדים, מכוניות, ציוד וכל זה על בסיס מחירי המים הגבוהים. שחיתות כבר אמרנו? מ ש ו ל ח נ ו ש ל מ ו מ ו עד מתי תאגידי מים ימשיכו לעשוק אותנו? 2020 דצמבר | כסלו תשפ״א 20